ת"א 1893-01-12 עירית שפרעם נ' ע'

1.התובעת הגישה בקשה להבאת ראיה נוספות, לאחר סיום דיון ההוכחות וטרם הגשת סיכומי הצדדים. הראיה אותה מבקשת התובעת להגיש הינה תדפיס חשבון לנכס 909405 ("מספר משלם"), המפרט את התשלומים ששולמו לעירייה בגין הנכס נשוא התביעה, בצירוף תצהירו של מר מוסא סואעד, מנהל מחלקת הגביה בעירייה בנוגע לתדפיס זה.

2.הבקשה הועברה לתגובת ב"כ הנתבעת, אשר התנגד להגשת הראיה הנוספת, התובעת הגישה תשובה לתגובה ומכאן החלטתי.

3.ככלל, על בעל דין המבקש לצרף ראיות לתיק בית המשפט לאחר המועד להגשתן לעמוד בנטל לשכנע את בית המשפט, כי קיימים טעמים סבירים והוגנים שיש בהם להצדיק סטייה מן הכלל של הגשת ראיות לבית המשפט כמקשה אחת.

במסגרת רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נגד כלל חברה לביטוח בע"מ נקבע כדלקמן:

"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה... עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור...".

שיקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות באיחור פורטו במסגרת רע"א 2137/02 אליהו ממן נגד פז חברת נפט בע"מ, כדלקמן:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".

4.התביעה נשוא תיק זה הוגשה על ידי התובעת בגין חוב שנצבר עקב אגרות חיבור ביתה של גב' נ' ע' ז"ל, אמה של הנתבעת, לרשת המים והביוב בשפרעם. לאחר פטירתה של המנוחה ז"ל, תוקן כתב התביעה על ידי צירופה של הנתבעת, שהינה יורשת יחידה של המנוחה.

5.אחת מהמחלוקות שנדונו במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בתיק זה נסובה סביב השאלה, האם בעבר שלמה המנוחה כספים, לצורך סילוק החוב. בסעיף 5 לתצהירו, טען מר א' ע', בנה של המנוחה, כי דרישות התשלום המאוחרות של העיריה נשלחו חרף העובדה שאגרות שולמו עוד בשנת 2001. במהלך קדמי המשפט טענו נציגי העיריה כי לא שולמו על ידי המנוחה ו/או מי מטעמה סכומים כלשהם בגין האגרות.