ת"א 1891-02-12 נבואני ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד שעניינן עמלות ביטוח.

2.בישיבה מיום 4/5/14 הוריתי לצדדים להודיע אם המשא ומתן ביניהם צלח ולמצער, האם הגיעו להסכמה באשר למתווה שהוצע במהלך הישיבה. בהתאם להודעות הצדדים, הצדדים לא הגיעו להסכמה ועל כן תינתן להלן החלטה בשלושת הבקשות שלפניי.

3.בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים כללי ערוך כדין, עיון בהם וגילוי מסמכים ספציפי

3.1בקשה לגילוי מסמכים כללי - אכן התצהיר מיום 5/10/13 לא ערוך בנוסח הנקוב בטופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") ועל כן, אעתר לבקשה זו. בהתאמה, התובעת תמציא לנתבעת תצהיר ערוך כדין תוך 20 יום מהיום.

3.2 בקשה לעיון במסמכים המפורטים בתצהיר הגילוי - בשים לב למסמכים המפורטים בתצהיר הגילוי מיום 5/10/13 - אין כל מניעה לאפשר עיון בהם ואף לא נטען לכך. ודוק: על פי תגובת התובעת, בכוונתה להעביר פעם נוספת לעיון הנתבעת את כל המסמכים הנמצאים ברשותה (ולשיטתה גם ברשות הנתבעת). לפיכך, אם וככל שטרם נעשה כן, התובעת תאפשר לנתבעת לעיין במסמכים הנקובים בתצהיר גילוי המסמכים מיום 5/10/13 ומועד יתואם בין הצדדים תוך 20 יום מהיום.

3.3בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים - אכן בית המשפט יהיה ליבראלי בבואו לבחון בקשה לגילוי מסמכים לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב'קלפים פתוחים' (ראה: רע"א 4234/05, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (2005); רע"א 7114/05, מ"י נ' חיזי (2007); רע"א 6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54; רע"א 9322/07, GERBER PRODUCTS COMPANY נ' חברת רנדי בע"מ (2008); א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, תשס"ט, עמוד 198). ברם, בראש ובראשונה יש לבחון את רלבנטיות המסמכים, כאמור ב-ת.א. (נצרת) 609/09, מחצבות כנרת נ' אמניר בע"מ (2011):

"... תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי הינו, כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקסד"א, הקובעת, כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים אלא אם יש צורך בכך "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות".

6. כידוע, רלוונטיות המסמכים שהעיון בהם מבוקש היא מקדמית וקריטית, ואין לאפשר לבעל דין לעיין במסמכים מסוימים, לפני שהוחלט אם הם רלוונטיים להליך. זאת, על מנת למנוע את הרחבת דרישת הגילוי מעבר לנדרש. מגמת בית המשפט בבחינת רלוונטיות המסמכים היא ליברלית, וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לקדם את בירור ההליך ייחשב כרלוונטי, אלא אם כן קיים חיסיון או ערך מוגן אחר הגובר על אינטרס הגילוי (ראו מאמרו של י' עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי-ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, עמ' 247...".

רלבנטיות המסמכים נלמדת מגדר המחלוקת כפי שהותוותה בכתבי הטענות, כאמור ב-ת.א. (חיפה) 13054/05, עיזבון המנוח נצ'טיאלו ז"ל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (2005):

"... הרלוונטיות נחתמת על ידי כתבי הטענות, ומקום בו בעל דין מעלה טענה, לא יוכל לאחר מכן לטעון להעדר רלוונטיות. ה"דייג" אינו מעשה פסול כשלעצמו אלא אם כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, והנטיה היא לקולא...".

מנגד, יש להישמר מהכבדת יתר ול-"תחום את היקף הגילוי באופן מידתי יותר" (ראה: רע"א 9322/07, Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (2008); רע"א 6715/05, מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (2005); ע"א 267/81, מזרחי נ' מלון קזינו אילת בע"מ, פ"ד לח(1) 589; בר"ע 95/68, עממית חברה לביטוח בע"מ נ' בריטיש אנד אוברסיס, פ"ד כב(2) 689; רע"א 7956/08, מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי (2009)).

לעניין זה יש לזכור כי, כאמור ב-רע"א 2534/02, שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים: