ת"א 18894-12-10 ארתורקפרנוב ואח' נ' כללית ואח'

בקשה להוספת ראיה בתביעה בגין מותו של התובע שנגרם, לטענת התובעים, לאחר נפילה בתוך פיר כביסה בבית חולים.

1.ביום 01.05.16 הגישה התובעת סיכומיה בד בבד עם בקשה להוספת ראיה בתיק- חוזר 29/08 של מנהל הרפואה במשרד הבריאות מיום 26.06.08 (מספר )29/2008. בסיכומיה, התובעת התייחסה והסתמכה על המסמך האמור. המסמך עוסק בנוהל ל"טיפול בכביסה בבתי חולים" וקיימת בו התייחסות לאופן בו יש להשתמש ולנהוג ב"פיר" לריכוז והעברת כביסה.

‏

2.לטענת התובעת, היא פנתה למשרד הבריאות ולא נענתה בצורה עניינית. רק שבוע לפני הגשת הבקשה והסיכומים, יעצו לה לחפש במרשתת, וכך עלה בידיה למצוא מסמך זה. בנוסף נטען שהנתבעת 1 הייתה מכותבת למסמך זה ומשכך אין ביכולתה לטעון כי היא לא מכירה את המסמך.

3.הכלל האוסר על הגשת ראיות בשלב דנן, נקבע בכדי להגן על הצד שכנגד ולהבטיח שלא יפגע ניהולו התקין של ההליך. כלל זה מיישם את עקרונות סופיות הדיון והוגנות ההליך.

על בית המשפט, הבוחן בקשה להוספה ראיות בשלב זה, לבחון האם היה על הצד המבקש לצרף את הראיה, לדעת על קיומה של הראיה עובר למועד בו הוגשה הבקשה, ולבחון את אופייה ונחיצותה של הראיה להליך ולשלב בו נמצא המשפט (ראו למשל: רע"א 4579/15 ניסים כהן נ' אורון טטיאנה (05.08.15);רע"א 4729/16 מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ' מפלסי הצפון בע"מ (20.06.16)).

האם ניתן היה להגיש הראיה במועד מוקדם יותר?

4.בחינת השלב בו מצוי התיק- שלב הגשת הסיכומים, בצירוף בחינת אפשרות הגשת הראיה, במועד מוקדם יותר מובילים למסקנה שיש לדחות את הבקשה.

ראשית, התובעת הגישה את הבקשה זמן רב לאחר שהסתיימה מלאכת הגשת הראיות בתיק ואף לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות, כאשר התיק קבוע לסיכומים ובשלב בו אין הנתבעות יכולות לחקור על המסמך ולצרף ראיות כנגד המסמך.

יתר על כן, על אף שלא התקבלה הבקשה, התובעת צרפה והסתמכה על המסמך בסיכומיה כאילו התקבלה הראיה וכשנמנעת מהנתבעות היכולת לסתור את המסמך או המשמעויות הנלוות ממנו.

שנית, התובעת לא צרפה כל מסמך או ראיה אחרת שיתמכו בטענה שרק עתה עלה בידיה להשיג מסמך זה. התובעת אף לא הציגה כל תימוכין לכך שעובר להגשת הבקשה, נעשו ניסיונות שלא צלחו להשיג מסמך זה וכי נשלחו פניות לגורמים הרלוונטיים בעניין זה אשר סורבו. אף לא נטען שהתובעת פנתה לנתבעים בעניין מסמך זה. לא ניתן הסבר מספק אפוא מדוע מבוקש להגיש הראייה רק עתה.

שלישית, המסמך נכתב בשנת 2008 ועוסק בתיקון והוספת סעיפים לחוזר 2/99 שנכתב

ביום 12.01.99. הסעיף המהותי במסמך והרלבנטי לענייננו (סעיף 4), המתייחס לשימוש בפירים, אינו סעיף ששונה או תוקן מאז ההנחיות שניתנו בשנת 1999 ומכאן שלא מדובר במסמך חדש ומפתיע, אלא במסמך הקיים מזה שנים.

אף אופן מציאת המסמך דרך שיטוט במרשתת רק עתה, מקשה אף היא מניה וביה על קבלת הטענה כי לא ניתן היה להגיש ראיה זו, כמקשה אחת עם יתר הראיות שהוגשו בתיק ועובר לשלב הגשת הסיכומים בתיק. כמו כן, לא הוכח, שקיומו של מסמך זה לא היה ידוע לתובעת קודם לכן.

התובעת אף לא הוכיחה מאמצים לאתר המסמך במועד מוקדם יותר.