ת"א 1888-08 ס.ר.ן חברה לעבודות בניה ופיתוח בע"מ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים

1.התובעת (להלן: "ס.ר.ן") התקשרה עם הנתבעת, רשות הטבע והגנים, בהסכמים לביצוע עבודות קבלניות, בעקבות זכייתה בשני מכרזי בניה ופיתוח שפרסמה הנתבעת.

ההסכם האחד, נחתם בעקבות מכרז 6/2002, לביצוע עבודות שימור קירוי הארמון הכנעני בגן הלאומי תל חצור (להלן: "פרויקט תל חצור").

ההסכם השני, נחתם בעקבות מכרז 32/2002, לבנית שביל נכים במערת הקשת באדמית (להלן: "פרויקט מערת קשת").

העבודות על פי מכרזים אלו בוצעו על ידי קבלני משנה מטעם ס.ר.ן.

2.בתביעה זו עותרת ס.ר.ן לתשלום סכומים השנויים במחלוקת בגין ביצוע "עבודות נוספות" על ידה, כמו כן היא קובלת על גובה ואופן חישוב התמורה בגין רכיבים מוסכמים נוספים. בנוסף היא עותרת להשבת הפסד הרווח הקבלני בגין סילוקה מהאתר ומסירת ביצוע עבודות ההשלמה לקבלן אחר. ס.ר.ן העמידה את תביעתה על סך 260,190 ₪.

3.לשיטת הנתבעת, התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ודינה להידחות; לגופו של עניין מתנגדת הנתבעת לדרישותיה הכספיות של ס.ר.ן וטוענת כי ס.ר.ן אשר זכתה במכרזים על סמך כתבי כמויות שהוגשו מטעמה, ביקשה לסטות מהם ולהשיא רווחים שלא כדין; בפרט טוענת כי הצעות המחיר צורפו למסמכי המכרז וסוכמו בין הצדדים בשלב המכרזי ואלו המחייבים את הצדדים. ס.ר.ן, ביודעה כי כל עיכוב בלוח הזמנים משמעו חשש לנזקים לערכים ארכיאולוגיים ייחודיים והפרעה לניהול השוטף של הגן הלאומי בפרויקט תל חצור, ניצלה את הסיטואציה ופתחה בשביתה עד אשר סולקה מהשטח. במסגרת זו העלתה הנתבעת טענת קיזוז בגין כל יום עיכוב בביצוע העבודה ועד לסילוקה של ס.ר.ן מהאתר. הנתבעת מתנגדת להרחבת חזית.

4.הצדדים הסכימו למתן פסק דין על סמך החומר שבתיק בלבד (אך לא על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984) וללא שמיעת עדויות. בטרם נדרש בטענות לגופן, תדון ראשית טענת הסף שהעלתה הנתבעת; יצוין כבר עתה כי טענות שנטענו בהרחבת חזית דינן להידחות.

דיון

טענת שיהוי

5.לטענת הנתבעת, ס.ר.ן הגישה תביעתה בחלוף שש שנים ממועד זכייתה במכרזים, כאשר כבר ביום 27.11.2003 שלחה לנתבעת מכתב התראה בטרם פניה לערכאות משפטיות ובמכתב התשובה נדחו טענותיה אחת לאחת. לטענתה, התנהגה ס.ר.ן כמי שזנחה את תביעתה והשלימה עם המצב הקיים. לאור פרק הזמן שחלף נוצר קושי אמיתי לשחזר את האירועים ולאתר את כל המסמכים, ובנוסף חלק מן האנשים שנטלו חלק באירועים אלו אינם עובדים עוד ברשות המקומית. מכוחו של סעיף 27 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 מבוקשת דחיית התביעה מחמת שיהוי.