ת"א 18855-09-16 מאהלי נ' עיריית נצרת ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבעים 2-3 (להלן: "הנתבעים"), מחמת העדר יריבות ומחמת העדר עילה.

1.עסקינן, בתביעה לסילוק יד / דמי שימוש/הסגת גבול.

2.על פי הנטען, במסגרת סלילת כביש העובר בסמוך למקרקעין שבבעלות התובע, בנתההנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") קיר בטון , תוך פלישה של 13 מ"ר לחלקתו.

3.לטענת התובע, הנתבעים המתגוררים בסמוך לביתו , נוהגים לחנות את רכביהם על השטח אליו פלשה הנתבעת, השייך לתובע, ובנוסף, הם מציבים בשטחו מכשולים המונעים ממנו לעשות שימוש בשטח. משכך, עליהם לפנות את המקרקעין ולחדול מלהחנות את רכביהםבמקרקעין של התובע.

4.זאת ועוד, פעולות הבניה/סלילה שביצעה הנתבעת בוצעו שלא כדין ומהוות פגיעה בזכויותיו הקנייניות של התובע. משכך, מתבקש ביהמ"ש ליתן צו עשה/צו הריסה כנגד הנתבעת, המורה לה להרוס את הבניה/סלילה שביצעה במקרקעין של התובע, לסלק את המחוברים שהקימה ולהחזיר את המצב לקדמותו.

הבקשה

5.הנתבעים טוענים כי אין בידי התובע תשתית עובדתית כלשהי המקימה עילת תביעה כנגדם, או המלמדת על יריבות ביניהם. לטענתם, הם מתגוררים בשכונה הסמוכה למקרקעין שבבעלות התובע, כאשר מאז ומתמיד עבר במקום כביש המחבר את בתי השכונה לנצרת. לאחרונה, ביצעה הנתבעת עבודות פיתוח ואספלט בכביש. ככל שיש לתובע טענות לגבי הבעלות בחלק מהכביש, עליו לפנות לנתבעת. על כן, גם בהנחה שהתובע יוכיח את העובדות הכלולות בכתב התביעה, אין לו עילת תביעה כנגד הנתבעים. ולכן יש לדחות את התביעה נגדם על הסף.

התגובה

6.התובע מתנגד לבקשה. לטענתו דין הבקשה להידחות שכן לא צורף לה תצהיר. בנוסף, היריבות בין הצדדים נובעת מכך שהנתבעים מסיגים את גבולו בכך שהם מחנים את רכביהם על השטח אליו פלשה הנתבעת והשייך לתובע, והם אף מציבים מכשולים המונעים מהתובע לעשות שימוש בשטח.