ת"א 1883-01-14 אגפל פ.ג. (1989) בע"מ(פורמלי) נ' לב

העניין שבפני, בקשת הנתבעת לביטול עיקולים אשר הוטלו במעמד צד אחד, במסגרת ההליכים בתובענה זאת.

העיקולים הזמניים ברישום הוטלו על זכויות הנתבעת בנוגע למקרקעין השייכים לנתבעת, חלקה 22 בגוש 12088, חלקה 53 בגוש 10785, וזכויות הנתבעת בכלי רכב מתוצרת "סובארו", זאת להבטחת ביצועו של פסק הדין בתובענה, אשר הועמדה על הסך של כ- 650,000 ש"ח (לרבות אגרת התביעה).

התובענה נוגעת לשירותי בניה אשר לטענת התובעת, תאגיד המצוי בהליכי פירוק, הוענקו לנתבעת במסגרת הסכם משולב, להשלמת שירותי בניה, אשר נכרת לאחר שהתובעת נקלעה לקשיים, כאשר ההסכם נכרת אל מול מפרק התובעת.

עם הגשת התובענה נתבקשה הטלת עיקולים זמניים, וביום 6.1.2014 ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה, בעקבותיה הוגשה בקשה לביטול צו העיקול הזמני.

בעוד שבתחילת ההליכים טענה התובעת כי יסוד ההכבדה מצדיק הטלת עיקול זמני ברישום, הנתבעת הגישה בקשה לביטול צו העיקול הזמני, ולגישתה, דינו של צו העיקול להתבטל, מקום שבהתובענה לא נסמכה על ראיות מהימנות לכאורה, מקום שלא מתקיים יסוד ההכבדה, ולא הובאה כל ראיה לנזק אשר עלול להיגרם מאי הטלת העיקול מלכתחילה. הוסיפה הנתבעת וטענה כי איזון האינטרסים מצדיק ומצריך מתן משקל גם למאזן הנוחות, אשר לגישתה הינו נוטה בבירור לזכותה.

אציין כי במסגרת דיון בבקשה לביטול עיקולים, ממילא ניתנת ההחלטה דה-נובו, קרי, כאילו נדונה בקשת הטלת העיקולים, מחדש, לרבות שאלת העמידה בנטל המוטל על התובעים. השאלה העומדת להכרעה במקרה זה, על יסוד קיומן של ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן צו עיקול זמני, יכביד על ביצוע פסק הדין, אם וככל שיינתן.