ת"א 18771-06-13 קריאף ואח' נ' אליהו ואח', ת"א 18822-06-13 בן עמי ואח' נ' שלומי ואח'

1.בפני בקשת נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), להתיר לו להגיש תצהירים משלימים מטעמו, ומטעם אביו וחברו. לטענת הנתבע, הכספים שהוזכרו בהחלטה מיום 7.3.16 הועברו מחשבונו כהחזרי הלוואות לאביו ולחברו. הנתבע ביקש לפרט בקשר להחזרים אלה ונסיבותיהם במסגרת של הגשת תצהירים משלימים מטעמו ומטעם מקבלי ההעברות עצמם.

התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי המדובר בהרחבת חזית אסורה שכן טענות אלה שמבקש עתה הנתבע להעלות, לא הועלו בכתב ההגנה. לטענת התובעים,הנתבע טען בהגנתו כי הכספים שקיבל בחלקם הוחזרו לתובעים ואילו היתר הופסדו במסגרת השקעה משותפת בניירות ערך ובבורסה.לפיכך טענו התובעים כי אין להתיר לנתבע להעלות טענה חדשה שלא בא זכרה בכתב הטענות.

הכרעה:

2.הכלל הוא כי על בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת. ראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם) [פורסם בנבו], בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן:

"הכלל לענין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'".

בכדי לסטות מן הכלל הנ"ל, על בית המשפט להתחשב באופי הראייה שמבוקש לצרפה, בשלב בו מוגשת הבקשה ובטעם מדוע לא הוגשה במועד. ככל שההליך נמצא בשלב מוקדם- כך יטה בית המשפט להיעתר לצירוף הראיה החדשה:

"בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר".

עם זאת, בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת גם באיחור ,אפילו בשלב הערעור, וגם אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין (ראו בספרו של השופט א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, בעמ' 616-617.

3.התובעים טענו להרחבת חזית שכן בכתב ההגנה טען הנתבע רק שחלק מן הכספים הושקעו בשוק ההון והחלק האחר הוחזר לידי התובעים. איני סבורה כי מדובר בהרחבת חזית שהרי התובעים עצמם טענו כי נעשה בכספים שימוש פרטי. וראה בעניין זה גם בסעיף 3 לתגובתם שם מציינים התובעים כי ככל שבירור התיק מתקדם מתקבלת תמונה התומכת לכאורה בגרסתם לפיה כספם לא הושקע אלא נגנב מהם בתחבולה והוזרם לחשבונות פרטיים- למקורביו של הנתבע 1.

4.יחד עם זאת,גם לשיטת הנתבע עצמו,לא ברורה הרלוונטיות של התצהירים הנוספים: בסעיף 4 ציין הנתבע כי התצהירים נדרשים על מנת לפרוס בפני בית המשפט את נסיבות העברת הכספים מחשבונו האישי לאביו ולחברו, ברם מאידך גיסא בסעיף 7 ציין, ברחל ביתך הקטנה, כי מכיוון שכספים התערבבו עם כספים אישיים הרי ש: "השאלה לאן עברו כספים מחשבונות הנתבעים לחשבונות אחרים אינה רלוונטית". אם לטענת הנתבע השאלה לאן עברו הכספים ממילא איננה רלוונטית, לא ברור מה הטעם בהגשת תצהירים מטעם מקבלי הכספים. אציין כי אכן לא ברור מה תועלת בהגשת תצהירים נוספים שהרי לכאורה, אם כספם של התובעים הועבר לאבי הנתבע ו/או חברו, הרי שממילא יהיה בכך כדי לתמוך בגרסת התובעים ביחס לשימוש פרטי בכספם.

בהערת אגב אציין כי קשה לקבל את פרשנות הנתבע בסעיף 7 סיפא לבקשתו ולפיה לא ניתן לבצע הפרדה ברורה בין כספים שהועברו לצדדי ג' למטרות כאלה ואחרות לבין כספים ששימשו להשקעה. בדיוק לשם כך מונה מומחה בית המשפט שהוענקו לו סמכויות חקירה נרחבות.

5.לטענת הנתבע, בקשתו דנן נועדה לייעל את ההליך ולייתר בדיקה נוספת של המומחה , או לחלופין לאפשר הצלבה של נתונים, אולם משהורתי למומחה החוקר להשלים חקירתו בסוגיות בגינן מבקש הנתבע להגיש תצהירים משלימים ובשים לב לאמור מעלה, לא ברור מהי התועלת שתצמח בהבהרות נוספות מעבר לכך, שהרי דווקא הגשתם של תצהירים משלימים תסרבל לכאורה את ההליך.

יחד עם זאת,בשים לב לכך שטרם נקבע מועד להוכחות ולא ניתן לדעת באופן מדויק מהי התועלת שעשויה להניב חקירת המצהירים, לא אמנע הגשת התצהירים המשלימים גם בשלב זה ואולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות. ההוצאות ייפסקו הן בגין הצורך בהגשת תגובה לבקשה זו, והן בגין הספק בדבר התועלת שעשויה לצמוח מחקירת אותם עדים על העברות כספים אלה. (זאת אף לנוכח הבהרות שממילא אמור מומחה בית המשפט ליתן בקרוב).

6.לאור כל האמור,אני קובעת כי הבקשה להגשת תצהירים משלימים תתקבל בכפוף ובתנאי שהנתבעים יישלמו לתובעים בת"א 18771-06-13 (ה"ה קריאף) ולתובעים בת"א 18822-06-13 (ה"ה בן עמי) סך של 4,000 ₪ (לכל אחד מהזוגות) תוך 15 ימים מהיום.

התשלום יבוצע בדרך של הפקדה לקופת בית המשפט וזאת תוך 15 ימים כאמור.

אם וככל שלא יופקדו ההוצאות- אראה בכך ויתור על צירוף הראיות הנוספות.