ת"א 18736-11-15 ת.ר.ר.מ מטריקס חומרה ותוכנה (2011)בע"מ נ' זכארנה ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 15/12/15 בהעדר הגנה נגד הנתבעים שבכותרת.

לטענת הנתבעת לא הומצא לה כתב התביעה. לעניין זה מצרפת הנתבעת תצהיר של המוסר שנמסר לכאורה בשבועה בבית משפט בקלקיליה ולפיו לא מסר לה את כתב התביעה למרות הצהרתו בפניי.

המשיבה טוענת כי הנתבעים פעלו למעצרו של המוסר ולפיכך הצהרתו בפני בית המשפט בקלקיליה ממילא אינה אותנטית.

משמדובר לכל הפחות בספק אם בוצעה מסירה כדין, אני מוצא כי יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבעת מחובת הצדק.

גם הנתבע חולק שהומצא לו כתב התביעה. לטענתו כתב התביעה לא נמסר לו ולא הובא לידיעתו וזאת הגם שאישר שהוא מכיר את המוסר באופן אישי. לא הוצג תצהיר בשבועה של המוסר ביחס למסירה לנתבע. בנסיבות אלה אין מקום להורות על מחובת הצדק. בצד האמור, רשאי בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).

לאור האמור, יש לבחון בעיקר סיכויי ההצלחה בהגנה. הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)).

לטענת הנתבע חתימותיו על שטרות החוב זויפו והוא אינו חייב סכום כלשהו לתובעת. כן טען כי עומדת לו זכות קיזוז.

די למעשה בטענה שהועלתה כדי להוות הגנה אפשרית, המצדיקה במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה, להורות על ביטול פסק הדין.

באשר למועד בו הוגשה הבקשה מצאתי כי יש בטענה שהועלתה – טענת זיוף – להוות טעם מיוחד להארכת המועד.

אכן, בעבר נטה בית המשפט לראות את "הטעמים המיוחדים" ככאלו שתלויים בנסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין (כך לדוגמה בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872). וכך, טעמים הקשורים בבעל הדין עצמו או בא כוחו לא התקבלו כמצדיקים הארכת מועד (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 890 (מהדורה שביעית, 1995); ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ, פ"ד מ(1) 57). עוד נקבע כי חשיבות העניין לכשעצמו אינה בבחינת טעם מיוחד (בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח זוהיר. ניתן ביום 29/8/99). כך גם נימוקי ההגנה עצמם או סיכויי ההצלחה לא הצדיקו לכשעצמם הארכת מועד, אלא נדרש עדיין טעם מיוחד חיצוני להם (רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה. ניתן ביום 5/12/00).

ואולם, ניתן להבחין בהגמשה מסויימת בפסיקה ומתן משקל שונה ל"טעם המיוחד" הנדרש בהתאם לטיב ההליך (ע"א 6842 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904), באופן שבתי המשפט לוקחים בחשבון את סיבת הטעות, מידת הזלזול בבית המשפט או בחובה כבעל דין (ע"א 8547/96 אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 10/3/99; בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702) ואף מתן משקל לסיכויי ההליך העיקרי (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי. ניתן ביום 3/1/13). הכל תוך התחשבות במידת האיחור ומידת הפגיעה בהסתמכות של הצד שכנגד. הגמשה זו מקורה בתפיסה משתרשת לפיה לא ראוי שיינתנו פסק דין על יסוד נימוקים טכניים או מחדלים של בעלי הדין, שניתן היה לרפאם, ככל שנדרש, בפסיקת הוצאות מתאימות לטובת בעל הדין שכנגד, הכל כדי להגשים את התכלית של הזכות החוקתית של גישה לערכאות. בית המשפט העליון חיזק המגמה האמורה תוך שקבע כי יש לאזן בין שיקולי סופיות הדיון, יעילותו, התנהגות הצדדים ותום ליבם, נסיבות האיחור, ההשלכות על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וסיכויי ההליך (רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטארפלסט תעשיות 1967 בע"מ. ניתן ביום 21/4/15; רע"א 3776/16 גנים נ' רחל. ניתן ביום 15/8/16).

תוצאה:

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 15/12/15 בהעדר הגנה נגד הנתבעים שבכותרת וסגירת כל תיק הוצל"פ שנפתח בגינו.