ת"א 18724-04-12 בר-גאון בע"מ נ' שחף

הנתבע ביקש לזמן למתן עדות נציג של רשות המסים.

בבקשה לזימון עדים צוין, כי ההמחאה נשוא התובענה הוחרמה על ידי רשות המסים ויש חשיבות רבה לבחינת "המסלול" אותו עברה. כן נתבקש להורות לעד להמציא את כל המסמכים שבידי רשות המסים הקשורים לתובעת, לבעליה ולמנהליה וכן בקשר להמחאה.

בהחלטה שניתנה בדיון שנערך נקבע, כי אין מקום להיעתר לבקשה כפי שהוגשה. בכלל זאת צוין, כי לא ראוי יהיה להרחיב את הדיון אל מעבר לנדרש תוך הכבדה על נציג רשות המסים.

כך נקבע, כי יש להגיש בקשה למתן תעודת עובד ציבור אשר תתייחס לשאלות אותן מבקש הנתבע לקבל עליהן מענה.

משהוגשה הבקשה למתן תעודת עובד ציבור הורה בית המשפט על מתן מענה על ידי רשות המסים לשאלות שהוצגו במסגרתה.

רשות המסים עתרה בבקשה לביטול ההחלטה בדבר מתן תעודת עובד ציבור. הנימוק המרכזי העומד ביסוד הבקשה נעוץ בחובת הסודיות המוטלת על רשות המסים לפי חוק בקשר למידע ולמסמכים שהגיעו אליה במסגרת מילוי תפקידה. ב"כ המדינה הדגישה בבקשה שהוגשה, כי חובה זו מטילה חיסיון גורף אשר אין להסירו אלא בתנאים שנקבעו בחקיקה.

עוד נטען בבקשה, כי ממילא מרבית הנטען מצוי בידיה של התובעת (הנישום) לרבות חומר החקירה שנחשף במסגרת ההליך המתנהל נגד התובעת ואין מניעה להורות על חשיפתם במערכת היחסים בין הצדדים.

בתגובת הנתבע לבקשה לביטול צו למתן תע"צ נטען כי מרבית החומר הנדרש אינו מצוי בידי התובעת אלא בידי רשות המסים. כן נטען, כי החיסיון בו מדובר אינו חיסיון מוחלט אלא יחסי. בנוסף, השאלות שהוצגו כלל אינן נוגעות למידע אשר לגביו חל החיסיון.

קודם למתן החלטה ביקשתי גם את התייחסות התובעת לנושא, שכן הובהר, כי קיימת אפשרות לפיה העדר גילוי פרטים (מחמת סודיות המוטלת על רשות המסים) עלול לפגוע דווקא ביכולתה של התובעת להוכיח טענותיה או לסתור טענות הנתבע בהגנתו.