ת"א 18716-12-13 ארמלי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.בפניי בקשה להבאת ראיות לסתור לפי סע' 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. התובע מבקש לסתור את קביעת המל"ל מיום 06.01.12 ולפיה לא נותרה לונכות בתחום "אף אוזן גרון".

2.התובע נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, וזאת ביום 28.10.08, כאשר תוך כדי חזרת התובע מעבודתו כשהוא נוהג ברכב פגע רכב אחר בחלקו האחורי של רכב התובע ולתובע נגרם שבר באף.

3.ועדה רפואית לנפגעי עבודה של המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות זמנית בשיעור 10% מיום 01.01.09 ועד ליום 28.10.09 וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי לא נותרה לתובע נכות בתחום א.א.ג.

4.בבקשתו טוען התובע כי "הממצאים האובייקטיביים הקיימים וכפי שתוארו במסמכים הרפואיים זועקים לשמים... וכי הערותיה של הועדה הרפואית לאורך כל הדרך בדבר מגמתיות בהתנהגותו של המבקש, מביעה ומבטאת עמדה לא עניינית כלפי המבקש" (סעיף 17 א' לבקשה). עוד טוען כי הועדה התעלמה ממספר רב של ממצאים אובייקטיביים "במיוחד כשמדובר באיבוד חוש הריח והטעם, הסטייה והדיפרמציה של עצמות האף לשמאל מעידים על עויינות לשמה...". (סעיף 18 לבקשה).התובע מוסיף וטוען כי הועדה השוותה בין תמונתו של התובע בתעודת הזהות לבין צורת אפו כיום וקבעה כי לא קיימת סטייה באף.

5.התובע מפנה לסעיף 69 לתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז- 1956 אשר קובע כי בגין שינויים בצורת האף בצורה ניכרת עם הפרעות בנשימה, יש לקבוע שיעור נכות של 20% ובגין אבדן חוש הריח והטעם יש לקבוע נכות בשיעור של 5%. על פי הנטען התעלמה הועדה הרפואית ממסמכים רפואיים אובייקטיביים אשר מתעדים שינויים בצורת האף ומתעדים אבדן חוש ריח אצל התובע.

הכרעה