ת"א 18682-08-14 INTERNATIONAL LTD נ' מיי בייבי בע"מ

1.התובעת הינה חברה זרה, רשומה בשוויץ ועוסקת בסחר בין לאומי ושיווק מוצרי צריכה שונים, על דרך של תיווך בין היצרנים השונים לבין לקוחות ברחבי העולם (להלן "התובעת").

הנתבעת הינה חברה פרטית מוגבלת במניות, העוסקת בממכר צעצועים ומוצרי צריכה שונים המיועדים לתינוקות (להלן "הנתבעת").

2.בחודשים 7/8 בשנת 2012 ביצעה הנתבעת באמצעות התובעת שלוש הזמנות של עגלות תינוקות מדגם Tik Tak, בגינן שילמה לתובעת מקדמות בסכום כולל של 38,791 דולר (שלוש ההזמנות הנ"ל יכונו להלן ביחד "העסקה הראשונה"). המוצרים הנ"ל לא קיבלו את אישורו של מכון התקנים הישראלי, ולכן לא סופקו לנתבעת.

3.ביום 2.1.13 הזמינה הנתבעת מהתובעת הליכונים תמורת סך של 22,815 דולר (להלן "העסקה השנייה"). סוכם כי על חשבון התמורה הנ"ל תשלם הנתבעת מקדמה בשיעור של 30% בסך של 6,800 דולר, והיתרה תשולם לתובעת עם אספקת הסחורה.

4.הנתבעת קיבלה את המוצרים הנ"ל ביום 16.4.13, אולם לא שילמה את תמורתם לתובעת ואף לא את המקדמה, ובשל כך הוגשה התביעה דנן על סכום של 84,850 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

5.הנתבעת טוענת להגנתה כי אינה חייבת מאומה לתובעת וכי דין התביעה נגדה להידחות.

את הגנתה הנ"ל היא משתיתה על שתי טענות. הטענה הראשונה מתבססת על קיומו של הסכם בעל פה בינה לבין התובעת שלפיו סוכם כי הנתבעת לא תשלם את התמורה בגין העסקה השנייה עד שהתובעת תסדיר את אישור מכון התקנים הישראלי ותספק לידיה את הסחורה נשוא העסקה הראשונה, ולחילופין, קיומו של הסכם בעל פה לפיו תמורת העסקה השנייה תקוזז מהמקדמות ששולמו לתובעת במסגרת העסקה הראשונה (ראה סעיפים 20,19,12 לבקשת רשות להתגונן).

הטענה השנייה שעליה מבססת הנתבעת את הגנתה כאמור היא טענת קיזוז מכח הדין.

6.התובעת הכחישה מכל וכל את הטענות שהועלו על ידי הנתבעת לרבות הסיכומים הנטענים על ידה, וטענה, בין היתר, כי האחריות לקבלת אישור מכון התקנים הישראלי היתה מוטלת לאורך כל הדרך על שכם הנתבעת, וכי היא (התובעת) מעולם לא התחייבה להסדיר עניין זה מול מכון התקנים.