ת"א 18645-03-14 מגאדלה נ' מוחסן(אסיר) ואח'

1.המשיבה הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי, ולפיו היא הבעלים של מיטלטלין המצויים בדירת מגורים בה התגוררה ביחד עם בעלה. התביעה הוגשה נגד הבעל ונגד מספר נתבעים, שהמבקש נמנה על אחד מהם. מעיון בכתבי הטענות עולה כי בעלה של המשיבה צבר חובות רבים, והנתבעים (לרבות המבקש) הם נושיו.

2.ביום 17.9.14 הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעה על הסף, וזאת על רקע הליכי פשיטת רגל המתנהלים כנגד בעלה של המשיבה בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתם ניתן כנגד הבעל צו כינוס נכסים. הוטעם כי לאור האמור בסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל, דין ההליכים כנגד הבעל להיות מעוכבים, ומשכך יש למחוק על הסף את התביעה שבפניי.

3.ביום 23.11.14 נתתי החלטה בה דחיתי את הבקשה למחיקת התביעה על הסף. באותה החלטה ציינתי, כי מהות התובענה שבפני אינה גריעת נכסים ממאסת הנכסים השייכת לחייב (הבעל), אלא הכרזה שהמיטלטלין נשוא התביעה כלל אינם שייכים לבעל, ולפיכך אינם נמנים על מאסת הנכסים שלו. באותה החלטה הפניתי לדברים הדברים שנקבעו ע"י בית המשפט העליון בע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי (פד"י נה (4) 730):

"השאלה אם נכס מסויים שייך לפושט הרגל אם לאו, אינה נכללת בתחום העניינים המועברים להכרעת הנאמן משאינה נוגעת ל"חובות בני תביעה" אשר לגביהם מעוכבים הליכים משפטיים כדי שהנאמן ידון ויכריע בהם במרוכז. סוגיה זו תידון, דרך כלל, במסגרת תביעה משפטית רגילה".

4.בהודעה הנוכחית שהוגשה מטעם המבקש, צויין כי בית המשפט המחוזי במסגרתו מתברר הליך פשיטת הרגל של הבעל, עודכן אודות ההתפתחויות בהליך שבפניי, וכי ביום 18.12.14 ניתנה על ידו החלטה בזו הלשון:

"סבורני כי החלטתי מיום 2.12.14 מדברת בעד עצמה, ועפי"ה אין לנקוט בכל הליך משפטי נגד החייב, ובכלל זה התביעה ההצהרתית שהוגשה ע"י אשת החייב בביהמ"'ש שלום בחדרה, שתוצאה האפשרית היא הפחתת מסת נכסי החייב, ללא רשות בימ"ש זה של פשיטת רגל".

על סמך החלטה זו טוען המבקש כעת, כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה שבפניי, בטרם ניתנה למשיבה, אם בכלל, רשות ע"י בית המשפט של פשיטת הרגל לניהול התובענה.

5.אין בידי לקבל את טענת המבקש בעניין זה.

עיכוב ההליכים המתחייב ממתן צו לכינוס נכסיו של בעלה של המשיב, אינו מוביל לעיכוב ההליכים כנגד נושיו של הבעל, לרבות המבקש, ביחס לתובענה שהגישה המשיבה. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 23.11.14, ובהתאם להלכה של בית המשפט העליון, השאלה אם נכס מסויים שייך לנכסי החייב אינה נוגעת לחוב בר תביעה, ולפיכך אינה נמנית על העניינים המועברים להכרעתו של הנאמן במסגרת הליכי פשיטת רגל. על תביעה שכזו לא חל הכלל בדבר עיכוב הליכים ביחס לחובות ברי תביעה. כפי שקבע בית המשפט העליון, תביעה לבעלות בנכס לגביו קיימת מחלוקת אם הוא שייך לחייב, מתבררת במסגרת תובענה רגילה, ולא במסגרת הליך פשיטת הרגל, ומשכך צו כינוס הנכסים שניתן ביחס לנכסי החייב אינו מעכב את ההליכים בתובענה שבפניי.

6.ככל שסבר המבקש כי החלטתי מיום 23.11.14 הינה שגויה, הדרך להשיג עליה היתה באמצעות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.