ת"א 18616-08-11 סבן נ' גדסי

תביעה לפינוי נכס מקרקעין שהושכר לנתבעת בשכירות מוגנת בעילה של ביצוע שינויים בנכס, ולחיובה בדמי שימוש בעבור תוספות הבניה.

רכישת הזכויות במקרקעין ע"י התובע והתביעה

1. התובע רכש מיורשיו של מר אליהו קריא ז"ל (המנוח) את הזכויות במגרש הכולל גם שני בתי מגורים, ברח' פינסקר 19, בשכונת נחלת יהודה בעיר ראשון לציון, הידוע גם כגוש 3628 חלקה 125 (בחלק) (המקרקעין). [הסכם מכר מיום 6.1.11 שבין התובע לבין המוכרים, יורשי המנוח (המוכרים או יורשי המנוח) - צורף כנספח א לתצהיר הנתבעת. ביום 31.7.11 נרשמו הזכויות על שם התובע בספרי המינהל. ראו נספח א' לכתב התביעה].

    

2. כעולה מהסכם המכר, שני בתי המגורים הושכרו בשכירות מוגנת. אחד מהם, שהושכר לנתבעת ולבעלה דאז, ה"ה גדסי - הוא העומד בבסיס ההתדיינות שבפניי (המושכר).

    

3. הסכם המכר נעשה מתוך ידיעה ברורה שהמקרקעין מושכרים בשכירות מוגנת שחל עליה חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (החוק או חוק הגנת הדייר). [ראו פסקת "והואיל" השניה בהסכם המכר שלפיה הסכמי השכירות עם השוכרים, מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם המכר וכן, ס' 4 ו- ס' 10 להסכם שלפיו הממכר נרכש במצבו "as is" ובידיעה שהממכר מושכר בשכירות מוגנת].

    

4. בנוסף, חתמו המוכרים על כתב המחאת זכות שלפיו הם ממחים לתובע כל זכות בקשר לגביית חוב מהנתבעת בנוגע למושכר ולבנוי על המקרקעין, ובקשר למימוש כל זכות שעמדה למוכרים בעניין זה, לרבות לפי חוק הגנת הדייר ולרבות נקיטה בכל הליך משפטי (המחאת הזכות, נספח ג' לכתב התביעה).

    

5. המחאת הזכות כפופה למסמך הבנות שנחתם על ידי התובע (הנמחה) ביום 10/3/11 (מסמך ההבנות, נספח ב' לתצהיר הנתבעת). לפי מסמך ההבנות, המוכרים נתנו הסכמתם להוציא בשמם דרישה לפינוי המקרקעין ולתשלום דמי שכירות ותשלומים נוספים וכן, להגיש תביעה משפטית, ככל שלא תוביל הדרישה לתוצאה הרצויה. ואולם מובהר ומוסכם, כי המוכרים לא יסכימו להיות צד לתביעה, אף לא לצרכים פורמליים והתובע הוא שיישא בכל ההוצאות הכרוכות בניהול הליך משפטי. בנוסף, התחייב התובע שלא לזמנם ליתן עדות בבית המשפט ואף למנוע זימונם לעדות לדרישת צד אחר.