המוסד לביטוח לאומי נ' ח.ק.

תביעת שיבוב בגין תשלום גמלאות על ידי המל"ל לנפגע בתאונת עבודה.

מעסיקו של הנפגע שכר מהנתבע את המבנה, בו אירעה התאונה, עת הנפגע לפי טענתו ירד במדרגות ברזל המצויות במקום והחליק.

בהליך קודם שהתנהל, תבע הנפגע את המעסיק ואת הנתבע, בעל המבנה, בתביעת נזיקין בטענה כי אלו היו אחראים לפגיעתו בתאונה.

ההליך הקודם הסתיים בהסכם פשרה והתיק נסגר.

המל"ל דורש מהנתבע לשפות אותו בגין כל הסכומים אשר שולמו על ידי המל"ל לנפגע. סכומי הגמלאות מסתכמים לפי המפורט בכתב התביעה לכדי סך של 93,941 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית עומדים תשלומי המל"ל על סך של 100,868 ₪.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, וזאת למרות שכתב התביעה הומצא לנתבע.

המל"ל עתר למתן פסק דין בהעדר הגנה.

בקשת המל"ל היתה לחייב הנתבע בשיפוי בגין מלוא תשלומי המל"ל לנפגע.

בהמלצת בית המשפט, הודיע המל"ל כי יהיה נכון להסתפק בחלקו של הנתבע, לפי שיעור הפיצוי ששילם הנתבע בהסכם הפשרה בהליך הקודם.

בחינת הסכם הפשרה מעלה, כי הפיצוי ששולם על ידי המעסיק (המוגן מפני תביעת שיבוב) ועל ידי הנתבע, הביא בחשבון את קיומם של תגמולי המל"ל לנפגע. בסעיף 3 להסכם הפשרה התייחסו הצדדים להליך הקודם לנושא "תשלומי המל"ל נפגעי עבודה בגין ועקב התאונה". מהסכם הפשרה עולה, כי תשלום הפיצוי לנפגע, מעבר לתגמולי המל"ל, מבוסס על הסכמה לפיה שיעור הנזק שנגרם לנפגע עולה על שיעור תגמולי המל"ל. חלקו של הנתבע היה סך של 32,400 ₪ מתוך סך הפיצוי הכולל ששולם לנפגע בסך של 135,000 ₪, היינו – 24%.