הלון נ' א'

1.הנתבע, באמצעות התובע שהינו עורך-דין במקצועו, הגיש בשנת 2011 תביעה נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס) לפיצוי נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: תביעת הפיצויים), לאחר שהוא דחה הצעת פשרה שהציעה הפניקס בתום משא ומתן ממושך שנוהל בינה לבין התובע, כבא-כוחו. התביעה החלה להתברר, מונו מומחים רפואיים, הוגשו תחשיבי נזק ומטעם בית המשפט הוצעה הצעת פשרה, גבוהה מהצעת הפניקס עובר להגשת התביעה, בסך 429,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור 11% ומס-ערך-מוסף. הנתבע דחה את הצעת הפשרה, בניגוד לעצת עורך דינו, ואף ייפה את כוחו של עורך-דין אחר, סלבה פיקוס, לייצגו בתיק.

לישיבת בית משפט בתביעת הפיצויים התייצבו הן התובע והן עורך-דין פיקוס כמייצגי הנתבע, ובית המשפט קבע כי משנמצאים בתיק ייפויי כוח לשניהם, ייחשבו שניהם כמייצגיו של הנתבע. זמן קצר לאחר מכן הגיש התובע בקשה להשתחרר מייצוג הנתבע, בנימוק של חוסר שיתוף פעולה מצד הנתבע ומצד עורך-דין פיקוס וחילוקי דעות עם הנתבע באשר להמשך ניהול התיק. הוא שוחרר מתפקידו ותביעת הפיצויים המשיכה להתברר, כאשר הנתבע יוצג על-ידי עורך-דין פיקוס. הוגשו תצהירים, התקיימו חקירות נגדיות והוגשו סיכומים בכתב, ובסופו של יום ניתן פסק דין, בו חויבה הפניקס לשלם לנתבע 464,534 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% מסכום הפיצוי ובתוספת מס-ערך-מוסף.

בעקבות זאת, הגיש התובע נגד הנתבע, במסגרת התובענה הנוכחית, כתב תביעה מתוקן בו תבע 61,911 ₪ - תשלום שכר טרחתו בשיעור 11% (בצירוף מס-ערך-מוסף) מסכום הפיצוי שהוצע על-ידי בית המשפט בתביעת הפיצויים, בטרם דחה אותה הנתבע. בכתב התביעה הודגש כי עם תחילת ההתקשרות ביניהם, חתם הנתבע על התחייבות לשלם לתובע שכר טרחה בסך 13% בתוספת מס-ערך-מוסף, אולם מאחר והצעת בית המשפט לסילוק תביעת הפניקס, שנדחתה על-ידי הנתבע, ניתנה במסגרת ניסיון פשרה - הוא מסתפק בשכר טרחה בשיעור 11% כאמור. בכתב התביעה פורטו הפעולות שביצע התובע במסגרת תביעת הפיצויים, ואשר היוו, לטענתו, את מרבית העבודה המשפטית שנדרשה בתיק זה.

2.בכתב ההגנה נטען כי התובע הטעה את הנתבע להאמין כי שכר הטרחה המבוקש על-ידו הינו סביר ותואם את הוראות החוק; כי התובע עשה שימוש שלא כדין ברישיון עריכת הדין כדי לנסות ולהתעשר על גבו; כי התובע הפר את האמון המקצועי שניתן לו; כי התובע הוא שהפר את הסכם שכר הטרחה בכך שסירב להמשיך ולייצג את הנתבע בתביעת הפניקס; כי התובע פעל בניגוד להוראותיו, וגרם לנזקים, בנסותו לשכנע את הנתבע להתפשר על זכויותיו בתמורה ל"נזיד עדשים"; וכי התנהגותו והתנהלותו של התובע מהווה הפרה של כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

3.לאחר שהתקיימו שתי ישיבות קדמי משפט ואף נקבע מועד לישיבת הוכחות (עם עדויות ראשיות בעל-פה), הודיעו באי-כוח הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני, לפיו הם יגישו סיכומים בכתב, וההכרעה בתיק תהא על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. לאחר שאישרתי את ההסכם הדיוני, הוגשו סיכומים בכתב.

4.לאחר שבחנתי את כל החומר שבתיק, לרבות טיעוני באי-כוח הצדדים בסיכומיהם, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה, ולחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

(1)35,328 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל 1.4.2015 ועד לתשלום המלא בפועל;

(2)מחצית אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד תשלומה ועד לתשלום המלא בפועל;

(3)שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.