ת"א 18540-08-14

לאחר עיון בכתבי הטענות, בתיעוד הרפואי ובהשלמות הטיעון, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום למינוי מומחים כמפורט להלן:

• קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה. די לשם כך בשברים שאובחנו אצל התובע באגן, בקרסול ובחוליות. לפיכך אני ממנה את ד"ר שי קאופמן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, במימון הנתבעת. המומחה יחווה דעתו גם בשאלת תוצאות השברים בצלעות, אלא אם כן יסבור שיש צורך במתן חוות-דעת נפרדת של מומחה בתחום הכירורגיה לעניין זה.

• קיימת ראשית ראיה, גבולית למדי, למינוי מומחה בתחום הנפשי. מסקנה זו נסמכת על תיאורי תלונות התובע בין התאריכים 28.4.14 ל- 27.5.14 בתיעוד האשפוז ב"רעות" (עמ' 196 להשלמת הטיעון מטעם התובע), ולתלונותיו ביום 14.8.14 בפני ד"ר דרניקוב. אף שנראה כי בביקור אחרון זה לא התרשמה המומחית מבעיה אקוטית, ניתן לתובע מרשם לטיפול תרופתי. תיאור הבדיקה מעלה ספק בשאלה אם נותרה בעיה בתחום זה, אלא שלא ניתן להכריע בנושא זה ללא חוות דעת מומחה. לפיכך אני ממנה את ד"ר יואב כהן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, במימון הנתבעת.

• קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הריאות, וזאת לנוכח העובדה שלתובע נגרם חזה אוויר בתאונה ונצפו קונוטזיות ריאתיות בריאה השמאלית (ראו הסיכום מיום 6.4.14). הוא שוחרר מהאשפוז עם נקז. אומנם נראה מהתיעוד שמצבו השתפר לאחר מכן, אלא שגם לעניין זה לא ניתן יהיה להידרש ללא קבלת חוות-דעת של מומחה בתחום. לפיכך אני ממנה את ד"ר אפרים מלצר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הריאות, במימון הנתבעת.

• אין בתיעוד ראשית ראיה למינוי בתחום הנוירולוגיה. בסיכום הביניים מהאשפוז ברעות (אשפוז שהסתיים ביום 5.6.14) תוארה בהרחבה בדיקה נוירולוגית תקינה לחלוטין. אין בתיעוד מהאשפוז ברעות תלונות בתחום הנוירולוגיה, ובמסגרת השחרור מהאשפוז אין המלצות בעניין זה. התובע מבקש להתבסס לעניין זה על המסמך אותו הוא מכנה "חוות-הדעת של פרופ' אסתר כהנא" מיום 14.8.14. לבד מהעובדה שעל פני הדברים אכן מדובר בחוות-דעת, והקושי האינהרנטי בהסתמכות על מסמך מעין זה לצורך מינוי בהליך המושתת על הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שאין במסמך כדי להקים ראשית ראיה כנדרש. הרופאה מתארת תלונות של התובע, אך אינה מתארת בדיקה קלינית או אחרת ואינה מציינת אם נמצאו ממצאים (בבדיקות קליניות או בדיקות הדמיה) שיש בהם כדי לתמוך בתלונות התובע. התובע לא הציג תיעוד נוסף, מוקדם או מאוחר יותר, ממנו עולה כי אכן נשמעו מפיו תלונות מעין אלה, כי אלה נבחנו על ידי רופאים או כי נערכו בדיקות הדמיה כלשהן המצביעות על פגיעה. במכלול זה נראה שאין די באמירות במסמך אודות תלונות בדבר כאבי ראש וסחרחורות כדי להקים ראשית ראיה.