ת"א 18534-04-15 מעטי נ' חברת חשמל

התובעת/המבקשת פנתה לבית המשפט בתביעה לצו עשה קבוע שעניינו בקשה לחייב את חברת חשמל להסדיר חיבור קבע לחשמל וכן חוב אותו היא חבה לחברת חשמל.

כך כתבה בתביעתה: "בשל מצבי הכלכלי הקשה נאלצתי להתחבר לחשמל באופן לא חוקי. לאחר שפנו אלי מספר פעמים חברת החשמל והמשטרה להסדרת החוב וחיבור חוקי, החלטתי להתחבר באופן חוקי ולהסדיר את החוב שצברתי עד כה. ביום ראשון 12.4.15 פניתי לחברת חשמל בבקשה להסדר תשלום וחיבור חוקי".

ועוד הוסיפה וכתבה: "בקשתי היא לחייב את חברת חשמל להסדיר את החיבור ואת החוב ועד שהם לא יגיעו להסדר אני רוצה שלא ינתקו לי את החשמל ולא יפנו לשום גורם אחר על מנת לתת לי זמן להסדיר את העניין".

בישיבת בית המשפט ביום 30.4.15 אשר היתה ישיבה שעניינה היה דיון בבקשה של התובעת/המבקשת בנוגע לצו מניעה זמני אשר ימנע את ניתוק החשמל, הודתה המבקשת בגניבת חשמל. כך ציינה: "נכון שאני מודה שאני מחוברת פיראטית לחשמל, אני מבינה שזו גניבת חשמל, אני מבקשת להתחבר באופן חוקי ושיפרסו לי את החוב לתשלומים. יש לי 4 בנות קטינות. אני מקבלת הבטחת הכנסה".

בעקבות מצוקתה הנראית לעין של התובעת והיותה מקבלת הבטחת הכנסה, הצעתי הצעה שהיתה נראית לי ההצעה הנכונה ביותר בנסיבות העניין. ההצעה היתה להתקנת מת"מ (מונה תשלום מראש) בביתה של המבקשת . מת"מ זה הינו מכשיר שבמהלכו קובעת למעשה המבקשת עצמה בכמה חשמל היא מבקשת להשתמש ומטעינה את הכרטיס לצורך שימוש בחשמל. עוד ציינתי כי לאור העובדה שיש חוב עצום לחברת החשמל, יקוזז מכל סכום הנרכש של החשמל, 50% על חשבון החוב הצבור (והשנוי במחלוקת בין הצדדים) וכך למעשה ישולם החוב שנוצר בתשלומים.

עוד ציינתי בהחלטתי כי המבקשת/התובעת תפנה לחברת חשמל, תציג מסמכים וראיות וזאת על מנת להקטין עד כמה שניתן את החוב אותו היא חבה בעבר.

סברתי שהפתרון הנ"ל אשר מוזכר גם בסעיף 29 לכתב ההגנה של חברת חשמל הינו הפתרון הנכון והראוי ביותר. כך כתבה לי הנתבעת בכתב ההגנה לאחר שהבהירה על פי מסמכים מדוייקים כי החוב עומד על סך של 21,430.20 ₪ (לא כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת החשבון), סכום הנמוך יש לומר מהסכום אותו ציינה המבקשת בבית המשפט ביום 30.4.15 בשיעור של 30,000 ₪.

כך כתבה כאמור הנתבעת:"מבלי לפגוע בכל אמור לעיל ולאור נסיבותיה הכלכליות והבריאותיות הקשות של התובעת היתה ותהא הנתבעת מוכנה לשקול את פריסת החוב לתשלומים בין היתר באמצעות מונה תשלום מראש כפי שהציעה לתובעת מספר פעמים בעבר וכפי שאף נקבע בהחלטת בית משפט מיום 30.4.15 במסגרת הסעד הזמני".

לאחר ישיבת בית משפט מיום 30.4.15 פנתה המבקשת מספר פעמים לבית המשפט וביקשה לפתוח מחדש את ההסדר. בעקבות בקשותיה נתתי 2 החלטות, האחת קבעתי את התיק להוכחות והוריתי לתובעת להגיש תצהיר והשניה עכבתי את תשלום החוב אותו חבה המבקשת לחברת חשמל ואפשרתי את התשלום באמצעות המונה, אך ורק של השימוש בחשמל מידי חודש בחודשו.

משקבעתי את התיק להוכחות ציפיתי שהתובעת תבוא לאחר שתגיש תצהיר מסודר, מצויידת בכל המסמכים והראיות שיש בהן כדי ללמד כי החישובים שנעשו על ידי הנתבעת/המשיבה הם חישובים לא נכונים או מכל מקום שיש להפחית מהם אחוזים ניכרים לאור זכאותה של התובעת/המבקשת להבטחת הכנסה כפי שטענה.

התובעת לא הגישה תצהיר בהתאם להחלטתי. לא צירפה כל מסמך חדש. כל שהציגה בבית המשפט היה את ההוראות הכלליות המתייחסות לזכאות להנחה בחשמל למי שמקבל הבטחת הכנסה ואת היותה מקבלת הבטחת הכנסה כיום.