ת"א 18505-10-10 אבנעים נ' אפרתי

1.ההחלטה מתייחסת לשתי בקשות שהוגשו בעניין חוות דעת מומחה בית משפט, רו"ח יהודה בר לב ("המומחה"): בקשת התובע להורות למומחה להמציא לעיונו את חוות דעתו אף שהנתבע לא שילם את שכרו, ובקשת המומחה ליתן לו הוראות בעניין חוות הדעת שהכין.

2.וזה הרקע לדברים. התביעה דנן היא תביעה כספית שיסודה ביחסי שותפות בין הצדדים. לאחר מספר הליכים שאין צורך לפרטם, מינה בית משפט את רו"ח בר לב כמומחה מטעם בית משפט (החלטת כב' השופטת פלינר מיום 26.12.11). עקב התנהלות הצדדים התעכבה עבודת המומחה זמן רב, בין מאחר ושכרו לא שולם ובין מאחר והצדדים לא המציאו לעיונו של המומחה את המסמכים שביקש.

3.ביום 16.05.15 הודיע המומחה לצדדים כי חוות הדעת מוכנה וכי עליהם להשלים את תשלום שכרו בסך של 14,606 ₪ (כולל מע"מ). התובע הסדיר את התשלום אך הנתבע לא עשה כן, והמומחה פנה לבית משפט וביקש להורות לנתבע לשלם את חלקו. לאחר מספר תגובות, הודיע הנתבע כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, ויש לעכב את ההליכים נגדו.

4.בתגובה להודעה זו טען התובע כי הנתבע נהג בחוסר תום לב, וכי בנסיבות שנוצרו יש להורות למומחה להעביר לעיונו את חוות הדעת. נטען כי התובע שילם למומחה את מלוא חלקו בשכר שנתבקש, ואין זה צודק כי הוא יישא במחדלי הנתבע. עוד נטען שלא יהא בכך כדי לפגוע במומחה, מאחר ובכל מקרה המומחה זקוק לחוות הדעת לשם הגשת הוכחת חוב. בדיון בפני הודיע ב"כ התובע כי הוא מבקש לשנות מהבקשה במובן זה שחוות הדעת לא תומצא רק לעיונו אלא גם לתיק בית משפט. עם זאת, וככל ויוחלט שעל התובע לשלם למומחה כספים נוספים, כי אז יש לקבוע שחוות הדעת תועמד רק לעיון התובע.

5. המומחה מצדו פנה בבקשה למתן הוראות, בה ביקש להורות לו אם להמציא את חוות הדעת לבית משפט ולצדדים, אף שהנתבע לא שילם את שכרו. בדיון בפני טען המומחה כי הוא סבור שיש חוסר תום לב בהתנהלות הנתבע, כי הוא סבור שיש לקבוע שעל התובע לשלם סכום נוסף כתנאי לקבלת חוות הדעת, וכי בנסיבות שנוצרו הוא מוכן ליתן לתובע הנחה משמעותית מאוד. עם זאת, המומחה שב והדגיש שהוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית משפט.

6.הנתבע טען כי על התובע לשלם את יתרת החוב שנותרה. התובע עצמו הודיע כי מבחינתו שלו, אין נכונות לכל תשלום נוסף.

7.שקלתי בטענות הצדדים והגעתי למסקנה שיש לדחות את בקשת התובע. חוות הדעת היא נכס של המומחה והיא פרי עמלו וכשרונו. כל עוד לא שולם למומחה שכרו, אין לחייבו למסור למי מהצדדים את חוות הדעת (יש להדגיש כי איש מהצדדים לא העלה כל טענה לעניין סבירות דרישת המומחה). ואכן, נהוג ומקובל לקבוע בהחלטה על מינוי מומחה מטעם בית משפט, כי כל עוד לא שולם למומחה מלוא שכרו, לא תומצא חוות דעתו.

8.אשר לבקשת המומחה למתן הוראות. בטרם מתן החלטה בבקשה, יש לדעת מה יעלה בגורלה של תובענה זו. בהתאם לסעיף 20(א) לפקודת פשיטת רגל, ובהתאם לסעיף ו' לצו הכינוס, לא ניתן להמשיך בניהול התובענה אלא ברשות בית משפט בפניו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל. לאור זאת, וכדי להמשיך ולנהל את התביעה, על התובע לפנות לבית משפט מחוזי בבקשה מתאימה. לאחר מתן עמדת התובע לעניין אפשרות זו, או לאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי (ככל ותוגש בקשה), אדרש לבקשת המומחה.

9.קובעת תזכורת פנימית ליום 01.09.15, עד מועד זה יודיע התובע עמדתו.