ת"א 18380-06-15 שצ'רבקוב נ' בית חולים זיו בצפת ואח'

לפני בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת במסגרת תביעת רשלנות שהגישה כנגד המשיבים 1 עד 3.

1. לטענת התובעת התרשלו המשיבים עת לאחר לידת ילדה השני ביום 3/8/13, לא העניקו לה הטיפול הראוי ובכך לא הוצאה מלוא השליה מרחמה דבר שגרם לה לנזקים.

2. התובעת לא צרפה לכתב התביעה חוות דעת התומכת בטענתה בדבר התרשלותם של המשיבים ואף לא לעניין הנזק. צורפו לכתב התביעה מסמכים רפואיים מסוימים בדבר בדיקות ופרוצדורות רפואיות שעברה לאחר הלידה.

3. התובעת ציינה בבקשתה כי היא סובלת מחסרון כיס וכי הניחה הבסיס הראייתי הנדרש המצדיק לפטור אותה מהגשת חוות דעת. לבקשתה צרפה התובעת הסכם גירושין ותלוש שכר לחודש פברואר 2016. התובעת ציינה כי היא ושני ילדיה גרים בבית קטן בכרמיאל. מהסכם הגירושין עולה כי התובעת, גרושה, ומקבלת מזונות בסך כ- 2,500 ₪ בחודש בגין שני ילדיה. לתובעת רכב כעולה מן ההסכם. מתלוש השכר עולה כי שכרה החודשי הינו בסך כ-4,600 ₪ בחודש.

4. המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, לא הוכיחה התובעת חסרון כיס ואף לא עמדה בנטל הנדרש ולא הציגה ראיה לכאורה להתרשלות המשיבים ואף לא לעניין הנזק.

דיון

5. הוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כדלהלן: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות.....; אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

6. הוראות תקנה 137(א) מוסיפות כדלהלן

"בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127... ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון."

"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן-מומחה מטעם בית בית המשפט)."