ת"א 18375-10-15

לפניי בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת של מומחה בתחום האף אוזן גרון בשל חסרון כיס ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה.

התובעת, ילידת 1994 (בת 23) הגישה תביעתה נגד הנתבעות בשתי עילות: האחת – לפי פוליסת תאונות אישיות והשנייה – על פי פקודת הנזיקין. על פי הנטען, התובעת נפגעה ביום 11.3.2009 במהלך פעילות של תנועת "הצופים", כאשר מדריך שעמד בסמוך אליה לא שם לב שהיא נמצאת מאחוריו, הסתובב ופגע עם מרפקו בפניה. לטענת התובעת, נגרם לה כתוצאה מעוצמת המכה זעזוע בראשה, שבר בלסת והיא נחבלה קשות באפה. כתוצאה מכך היא סובלת עד היום מדימומים חוזרים ונשנים מאפה, כאבי ראש, סחרחורות, בעיות ראיה וכאבים בעצמות הלחיים ובאוזניים.

התובעת לא צירפה לכתב תביעתה חוות דעת רפואית. בבקשה שלפני טוענת התובעת כי אין ביכולתה לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך במימון שכר טרחת המומחה, העומד על סך של כ-1,500$. התובעת פירטה כי היא חיה בבית הוריה אך אינה מקבלת תמיכה כלכלית מהם, משתכרת שכר של כ-4,300 ₪ בחודש ולומדת לימודי פסיכומטרי. עוד נטען כי היא מתעתדת לעבור ללמוד בבאר שבע, שם תאלץ לשכור דירה. לאור האמור, עותרת התובעת כי יינתן לה פטור מהגשת חוות דעת בתחום האף אוזן גרון, וימונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה, במימון המשיבות. לבקשה צורף תצהיר של התובעת, צילום יתרה בחשבון עו"ש (על סך 6,850 ₪) וכן אישור על לימודי התובעת בקורס פסיכומטרי. התובעת הוסיפה וצירפה, לתשובה לתגובה שהוגשה מטעמה, צילום נוסף של יתרתה בחשבון עו"ש (על סך 11,611 ₪) וכן תלושי משכורת.

הנתבעות מתנגדות לבקשה מכל וכל. בתגובתן נטען כי התובעת לא הוכיחה חסרון כיס בהתאם לתנאי הפסיקה. עוד נטען כי על התובעת לעמוד במשוכת אחריות כבדה ביותר, שכן טענת הרשלנות לכאורה עליה היא נסמכת משמעה כי תנועת "הצופים" צריכה לפקח על כל תנועה שעושה מדריך או חניך במהלך פעילות. לבסוף נטען כי לכתב התביעה לא צורף תיעוד רפואי לתמיכה בטענות התובעת, ובפרט תיעוד ממועד התאונה או בסמוך אליה. להודעת התובעת מחודש מרץ 2016 צורפה בדיקת CT מחודש נובמבר 2015, כאשר האירוע הנטען אירע בשנת 2009. אישורי המחלה שצורפו מחודשים 12/11, 11/10, 08/15, אשר לטענת התובעת מיוחסים לפגיעה הנטענת מן התאונה, רחוקים ממועדה, אינם מפורטים ולא ניתן ללמוד מהם דבר על הקשר בין האירוע ובין היעדרותה של התובעת.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה דנן, אין מקום לפטור את התובעת מהגשת חוות דעת בתחום האף אוזן גרון ולהורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה.