ת"א 18370-05-14 אטיאס ואח' נ' אנקאווה ואח'

בפני בקשת התובעים לתקן כתב תביעתם בדרך של הוספת נתבעים נוספים.

רקע

1. התובעים 1ו-2 בעלי דירה אחת ואילו התובע 3 בעל דירה הממוקמת מתחת לדירת התובעים 1 ו-2. לתובעים 1 ו-2 ולנתבע 1 – בעל דירה הגובלת עם דירתם, ניתן היתר לבנות תוספת של קומה. התביעה עוסקת בנזקים שגרמו הנתבעים לדירות התובעים, בעקבות בניית התוספת על ידם, בסכומי השתתפות או פיצוי שעל הנתבע 1 לשלם בעקבות השימוש שלו בקירות משותפים שנבנו על ידי התובעים 1 ו-2 וכן בעקבות השימוש בתקרת דירת תובע 3, בנוסף תבעו ירידת ערך לדירותיהם, בהתאם לחוות דעת שצרפו. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, אך לצורך החלטה זו לא אתן דעתי עליה.

2. במסגרת הליך הגישור שהתקיים בין הצדדים, מינה ביהמ"ש את המהנדס אחי קליין, אשר קבע מה הם הסכומים שעל הנתבעים לפצות את מי מהתובעים. (חוו"ד מיום 28/4/15).

3. לבקשת הצדדים מונה גם שמאי שיאמוד את ירידת הערך שנגרמה לדירות התובעים.

   השמאי גולדקלנג קבע כי היה ויתוקנו הדברים שהוזכרו בחוו"ד המהנדס אחי קליין, כי אז לא תיגרם ירידת ערך לדירות התובעים, בוודאי שלא לדירת תובע 3, שהתיקונים לא נוגעים אליו (איטום קיר הממ"ד של דירת התובעים 1 ו-2), ומכל מקום מדובר בסכומים זניחים ביחס לערך הדירה, סכומים שממילא מופחתים במו"מ בין מוכר לקונה מרצון. לשאלת הבהרה שנשלחה אליו ע"י ב"כ התובעים הסביר כי היה ולא יתוקנו הליקויים, כי אז ירידת הערך היא כשווי עלות התיקונים. התוצאה היא שמומחה ביהמ"ש אינו קובע סכומי פיצוי נוספים על אלו שקבע המהנדס.

4. התובעים הודיעו ביום 30/9/16 כי ברצונם למצות ההליך ולקיים ישיבת הוכחות. לפיכך נקבע מועד הוכחות ליום 27/2/17. (החלטה מיום 6/11/16). ביום 8/11/16 ביקשו התובעים לצרף נתבעים נוספים – הם הרוכשים והמחזיקים "החדשים" בדירת הנתבע 1. אותם רוכשים מחזיקים בדירה החל מ1/6/16. לטענת התובעים קיבלו חוזה הרכישה לידיהם רק ב-29/9/16 מידי ב"כ הנתבעים, אולם אין בכך כל רבותא, שהרי מדובר בשכניהם, ולכן ידעו בזמן אמת מתי אלו החלו להחזיק בדירה.

    

5. לטענת התובעים, פירוק קיר הבטון המשותף בין הדירות, שאליו הוחדרו קורות פלדה ("רלסים") לצורך תיקונו מצריך שיתוף פעולה עם הרוכשים ומחוייבותם לפסק הדין לכשיינתן.

    

6. טענה זו להבנתי, שגויה, באשר על פי חוו"ד המהנדס, משהחליט התובע, ללא קבלת היתר מפיקוד העורף לחתוך את פתח הכניסה לחדר הממ"ד ולפרק דלת הפלדה, אין כל ערך לביצוע בפועל של תיקונים נוספים בקיר הבטון וחיזוקו, באשר "שינויים שנעשו בממ"ד ע"י אטיאס אשר גרמו לכך שאינו מהווה מרחב מוגן יותר" (ס' 4.3 לחוו"ד המהנדס), ולכן לכל היותר מגיע לתובעים בגין פריצת הפתחים בקיר הבטון לצורך השענת קורות פלדה, סך של 20,000 ₪, או כל סכום אחר שייקבע בפסק הדין.