ת"א 18365-02-13

1.לפניי בקשה למחיקת כתב התביעה.

2.המבקש, הוא הנתבע, טוען כי המשיבים (התובעים) הפרו את החלטת בית המשפט מיום 29.12.14, זאת לא בפעם הראשונה, בכך שלא איפשרו למבקש לעיין במסמכים הנוגעים לתביעה שהגישו. לפיכך, מתבקש בית המשפט ליתן צו נוסף המאפשר למבקש לעיין במסמכים. עוד מבוקש לחייב את המשיבים בהוצאות ממשיות לדוגמא.

3.המבקש מפנה להחלטת בית המשפט מיום 8.7.14, במסגרתה ניתן צו גילוי מסמכים. מייד פנה בא כוחו המבקש למשיבים וביקש להמציא תצהיר גילוי מסמכים. כמו כן ביקש לעיין במסמכים.

4.בנוסף שלח המבקש למשיבים שאלון העוסק בשאלות נשוא המחלוקת.

5.המבקש טוען, כי כבר אז הפרו המשיבים את החלטת בית המשפט שקצבה מועד של 45 יום. המשיבים לא הגיבו עד לאחר שחלפו 60 יום.

6.לפיכך, המבקש פנה לבית המשפט ביום 11.9.14 וביקש צו נוסף לגילוי מסמכים ומתן תשובה לשאלון. חרף החלטת בית המשפט, לא הגיבו המשיבים לבקשה זו. ביום 19.10.14 נשלח על ידי המשיב 1 לבא כוח המבקש תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי וכן ניתנו תשובות לשאלון, זאת מבלי שהמשיבים ביקשו מבית המשפט ארכה כלשהי.

7.בא כוח המבקש פנה למשיב 1 וביקש לעיין במסמכים שפורטו בתצהירו, אך לטענתו לא זכה לתגובה כלשהי. רק לאחר פנייה נוספת זכה לתשובה, כי רק לאחר שימלא המבקש אחר הדרישה שנשלחה אליו יקבל את המסמכים, ככל שניתן, ולצלמם, שכן מדובר באלפי מסמכים. על פי החלטת בית המשפט נקבע כי המשיבים ימציאו את המסמכים 7 ימים לאחר שהמבקש ימציא תצהיר גילוי מסמכים וישיב לשאלון שנשלח אליו על ידי המשיבים.

8.המבקש המציא למשיבים ביום 2.2.15 תצהיר גילוי מסמכים ותשובה לשאלון, אולם שוב לא זכה לשיתוף פעולה או מענה בעניין העיון במסמכי המשיבים, כך עד למועד הגשת הבקשה שלפניי.