חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 1834-02-13 אבו אסחאק נ' ר.ס יבוא וייצור מזון בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
1834-02-13
4.3.2015
בפני השופט:
אמיר סלאמה

- נגד -
תובע:
ראאד אבו אסחאק
נתבעות:
1. ר.ס יבוא וייצור מזון בע"מ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה
 

 

1.לפניי בקשת הנתבעות לחייב את התובע בהפקדת ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התמש"ד-1984.

 

2.התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה משימוש במשאית שבוטחה אצל הנתבעת מס' 2, בנסיבות המהוות, לשיטתו, תאונת דרכים.

 

3.הנתבעות כפרו בחבותן לפצות את התובע, ובין היתר טענו שהאירוע נשוא התביעה אינו מהווה תאונת דרכים, וכי פגיעתו של התובע ארעה עקב שימוש במלגזה, ולא עקב שימוש במשאית.

 

4.הנתבעות מבקשות לחייב את התובע בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתן, התובע לא מסר כתובת בכתב התביעה, ובירור שהן ערכו העלה שהוא תושב שועפט שבמזרח ירושלים, אשר ממוקמת מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. לטענתן, בנסיבות אלה יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה, קל וחומר נוכח הבעייתיות בשאלת החבות וסיכוייה הנמוכים של התביעה.

 

5.התובע מתנגד לבקשה. לדבריו הוא מחזיק בתעודת זהות ישראלי, וכלל לא הוכח ששועפט נמצאת מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל.

 

6.דין הבקשה להידחות.

 

7.השימוש בתקנה 519 נעשה, דרך כלל, ביחס לתושב חוץ שאין לו נכסים בישראל, או ביחס לתובע שלא מסר כתובת (ראו למשל רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת). הרציונל הוא שביחס לתושב חוץ שאין לא נכסים בישראל, ואשר לא הוכיח שיש בבעלותו נכסים מהם ניתן להיפרע, קיים חשש מובנה שלא ניתן יהיה לגבות ממנו הוצאות משפט, ככל שאלה יוטלו עליו. הכלל חל ביחס לתושבי חוץ, שכן ביחס לאלה מערכת המשפט הישראלי, לרבות מערכת ההוצאה לפועל, לא יכולה לסייע לנתבע לגבות את הוצאותיו.

 

8.במקרה דנן מדובר בתושב שועפט שבמזרח ירושלים, המחזיק בתעודת זהות ישראלית. הנטל להוכיח שהתובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל מוטל על הנתבעות, המבקשות להפעיל את תקנה 519, והן לא עמדו בו. לא הוכח שהתובע מתגורר בשטח הנחשב מחוץ לתחום השיפוט הישראלי, ולא הוכח שלא ניתן להפעיל את מנגנוני ההוצאה לפועל ביחס לתובע.

 

9.באשר לטענה בדבר סיכויי התביעה, הרי שבאופן עקרוני תקנה 519 יכולה לשמש כלי למניעת תביעות סרק, אלא שהדבר צריך להיעשות במשורה ובזהירות רבה, הואיל והדבר כרוך במניעת הגישה לערכאות, זכות אשר חלק רואים בה כזכות יסוד במשפט הישראלי. המקרה שבפנינו אינו נמנה על אחד מאותם חריגים, בהן ניתן לקבוע, כבר בשלב זה, שמדובר בתביעה סרק בעלת סיכויים קלושים להתקבל, באופן שמצדיק את חיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>