ת"א 1831-04-15

בפני בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרת בית המשפט בשל העדר יכולת כלכלית או לחילופין להפחית את סכום האגרה ולחלקה לשיעורין.

המבקש הינו בעל מניות יחיד של המבקשת.

המדובר בתביעה כספית אותה הגישו המבקשים כנגד הבנק, בסכום של 5,220,000 ₪, בטענה כי הבנק הפר הסכמים וביצע מחדלים כלפי המבקשים באופן שגרם להם לנזקים כבדים.

כך נטען, כי במסגרת חשבון הבנק שניהלה המבקשת (חברה שניהלה שני מרכולים בעיר באר-שבע) הועמד לרשותה אשראי כנגד בטחונות שונים אולם, בעקבות סירוב הבנק לפרוע עשרות שיקים שמשכה המבקשת, שבדיעבד נמצא כי לא היתה הצדקה לכך, כך לטענתם, הוגבל חשבונה ובכך נגרמו למבקשים נזקים כבדים, אשר הובילו אותם להפסקת הפעילות העסקית.

לגבי כל שיק שסורב, לטענתם שלא כדין, טענו המבקשים לפיצוי של 100,000 ₪ ובגין החזרה של 28 שיקים נתבע פיצוי בסכום של 2.8 מיליון ₪.

כמו כן נתבע פיצוי עונשי בגין הפרת הסכמים וחוסר תום לב בסך של 100,000 ₪; אובדן ימי עבודה בסך של 400,000 ₪; עוגמת נפש, נזק תדמיתי, ואובדן הכנסות עתידיות בסך של 500,000 ₪ וכן הוצאות משפטיות בסך 50,000 ₪.

בראש נזק זה הועמד סכום הפיצוי הנתבע על סך של 3,850,000 ₪.

כמו כן נטען, כי הבנק העמיד לרשות המבקש הלוואה לרכישת דירה וכפה עליו לכרוך את מסגרות האשראי של המבקשת עם ההלוואה לרכישת הדירה, שכתוצאה מהקשיים הכלכליים שנגרמו למבקשת נדרש המבקש, בסופו של יום, לפרוע את ההלוואה לרכישת הדירה באופן מיידי, על אף שנפרעה לאורך הזמן באופן סדיר, ומשלא עמד בדרישה מומשה המשכנתא על דרך מכירת הדירה ופינויו מדירת המגורים.

בגין ראש נזק זה, המבוסס על השבת מלוא שווי הדירה אותה נאלץ למכור, הרס התא המשפחתי, אובדן השתכרות והזדמנויות עסקיות, טענו המבקשים לפיצוי בסך של 1,370,000 ₪.

תביעה זו הינה גלגול שני של תביעה קודמת אותה הגישו המבקשים לבית משפט זה, במסגרת תיק 17988-06-12 שם הועמדה תביעתם על סך של 6,520,000 ₪.

בחינת כתבי הטענות מלמדת על זהות מוחלטת בטענות העובדתיות הנטענות ובעילות התביעה. השוני השולי נוגע להפחתת סכומי התביעה ברכיב הראשון של התביעה, כך שבתביעה זו עומדת על -5.2 מיליון ₪.