חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 1827-11-11 א' נ' עירית נהריה ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
1827-11-11
2.3.2015
בפני השופט:
ערן נווה

- נגד -
תובע:
ד' א'
נתבעים:
1. עירית נהריה
2. הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

 

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

 

התובע, יליד 1961 נפגע בתאונה ביום 20.7.06.

 

מדובר בתובע שהינו עובד עירית נהריה (הנתבעת מס' 1) מזה 18 שנה במחלקת תברואה, אחראי על עובדי הניקיון. התובע מדגיש בתצהירו, כי תפקידו התאפיין והתמקד בפן הניהולי ולא בפן של העבודה הפיסית. בתצהירו מסביר התובע, כי בעיצומה של מלחמת לבנון השניה אשר נמשכה כחודש ימים, נדרש כצעד חריג על ידי הממונים עליו בעיריה, לצאת לשטח ולעבוד עבודה פיסית הכוללת בין השאר, חלוקת ארגזי מזון למקלטים בעיר נהריה.

לטענתו, העבודה התאפיינה בהעמסת ארגזים כבדים על ידי משיכתם, הרמתם ממדפי המחסן והעברתם והנחתם על טנדרים אשר חילקו אותם ברחבי העיר.

 

מדובר לטענתו בארוע חריג בעבודתו ואינו משקף את עבודתו שהיא יותר ניהולית. זאת ועוד, בתצהירו מסביר התובע, כי מדובר בכמות גדולה של ארגזים, עשרות רבות, אשר נדרש לחלקן בזריזות ובמהירות בין השאר לנוכח איום הטילים אשר נשלחו לעבר נהריה וסביבתה.

 

בסעיף 7 לתצהירו מסביר התובע מה קרה בארוע התאונה כדלקמן:

"ביום 20.7.06 סמוך לשעה 12.00 ובזמן אקט של משיכת והרמת אחד הארגזים הכבדים, חשתי באופן פתאומי בכאב עז בכתף ימנית. לא יכולתי להרים את הארגז יותר. הנחתי אותו מיד ומרגע זה לא יכולתי יותר להמשיך את העבודה".

 

התובע דיווח למנהלו על הפגיעה שחש בכתף ופנה גם לביטוח לאומי לצורך הכרה בתאונה כתאונת עבודה. התאונה לא הוכרה על ידי ביטוח לאומי והתובע נאלץ לנהל הליך בבית הדין האזורי לעבודה, כנגד המל"ל שבמהלכו, בין השאר העיד מנהל העבודה מר יעקב כהן, אשר גם העיד בפני, ולבסוף פגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה. לאחר מכן פנה התובע לוועדות נכות אשר קבעה בסופו של דבר נכות צמיתה בשיעור של 15% עקב הפגיעה והקרע בכתף.

 

הנתבעת 1 מכל מקום, טענה כי אין אחריות במקרה זה והפנתה בין השאר למסמכים אשר הוצגו במסגרת התביעה שניהל התובע בבית הדין לעבודה, ובמהלכו אישר המעביד והעד מר יעקב כהן, כי מדובר היה בארגזים שלא שקלו יותר מ- 15 קילו, ובנסיבות אלה, היות ומדובר בארגזים שמשקלם נמוך, ולאור העובדה שהתובע ביצע פעולה שהיא פעולה שגרתית, אין לקבל אחריות בנסיבות הענין.

 

הנתבעת 1 טענה עוד כי פעלה כמעביד סביר בנסיבות הענין וביצעה הדרכות של בטיחות. מדובר היה בפעולה שגרתית שלא נעשתה תחת איום טילים או לחץ יותר דופן, והתובע יכול היה להסתייע בעובדים נוספים שהיו קיימים במקום גם על פי עדותו, באופן שלא ירים לבד את הארגזים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>