ת"א 18220-07-15

מבוא

1. לפני בקשה דחופה למתן עיכוב או צו מניעה זמני לביצוע צו פינוי, של בנין/שלד שבנה המבקש, בהתאם לצו שניתן ביום 4/6/15, מכוח חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א- 1981.

טענות המבקש

2. המבקש טוען כי הוא מחזיק במגרש נשוא הבקשה, אולם לאחר שהוסבר לו ע"י פקח שעליו לרכוש את המגרש ורק אז לבנות, הגיש הוא בקשה להקצות לו את המגרש. המבקש הוסיף וטען כי הקים את הבניין על המגרש, שכאמור לא הוקצה לו, על חלקה שנתבעת ע"י סבו המנוח.

3. לטענתו, אין טעם להרוס את הבניין, אם ממילא יוקם על ידו בשנית לאחר כמה חודשים ולאחר שיסיים תהליך הרכישה. מתוך כתב התביעה עולה כי המדובר בהקמת שלד מבנה של בלוק שהוקם בישוב אלסייד.

דיון והכרעה

4. עיון בבקשה מלמד כי המבקש מודה, ללא כחל ושרק, כי הוא לא רכש את המגרש עליו בנה את הבניין נשוא הצו, וכי למעשה אין בידיו כל זכות במקרקעין/במגרש, מכוחה הוא זכאי להגיש בקשה זו.

5. טענתו כי סבו תבע את החלקה הנדונה, משמעה ככל הנראה, כי לסבו ישנה תביעת בעלות לפקיד ההסדר. ההלכה הפסוקה, קובעת כי תביעת בעלות איננה טענה לזכויות במקרקעין ובוודאי שאין בה כדי לגבש זכות מוכרת במקרקעין (ראה ע"פ 4614/07 אבו סבילה נגד הועדה המחוזית – פורסם המאגרים). למותר לציין כי המבקש כלל לא צירף את תביעת הבעלות של סבו, וממילא היא אינה תביעת בעלות שלו, אלא לכל היותר של כלל היורשים.