ת"א 18201-11-16

לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח -1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") המבוססת בעיקר על עוולת הרשלנות.

התובע ז.ש. יליד 1947 מנהל ובעלים של סוכנות ביטוח טוען שהחליק עת צעד על רחבה מרוצפת ליד בריכת המים במלון לגונה באילת המנוהל ע"י נתבעת 1.

לטענת התובע במקום שבו החליק נקוותה שלולית מים אשר בעטיה החליק ונחבל בגופו. הנתבעת כופרת בחבות וטוענת כי התובע נתקל בכיסא ונפל. מומחה אורתופד מטעם התובע ד"ר מריו אייכנבלט קבע בחוות דעתו מיום 03.08.16 כי לתובעו נותרו 25% נכות צמיתה בגין הגבלת תנועות בכתף וכן 5% בגין צלקות בכתף ובזרוע שמאל.

בתאריך 21.03.17 נבדק התובע ע"י מומחה מטעם הנתבעת ונשלח לבצע צילום רנטגן אך סירב.

לפני כעת בקשות מטעם הצדדים הקשורות בהליכים המקדמיים.

בקשה מס' 3 מיום 05.06.17 מטעם הנתבעות ליתן צו לתובע לבצע בדיקת רנטגן אצל מומחה הנתבעת ושאם לא כן תוצא חוות דעת מומחה מטעם התובע מהתיק כך שלא יוכל להוכיח עניין שברפואה.

לטענת ב"כ הנתבעת הבדיקה אינה פולשנית ואינה כואבת ואין סיבה לסרב לבקשה לנוכח העובדה כי יש צורך לקבל תמונת מצב עדכנית (התאונה התרחשה ביום 07.07.15 ובידי המומחה ישנו פענוח מ 28.07.16).

לטענת ב"כ התובע מומחה הנתבעת ביצע כבר בדיקת רנטגן אחת ובה נכתב כי אין צפי לשיפור

וכי הסמכות לשלוח תובע לצילום רנטגן מוגבלת למומחה בית משפט ואינה מסורה למומחה מטעם הנתבעת.

מששקלתי את טענות הצדדים נראה שיש טעם בטענות הנתבעת ומתוקף סמכותי מתקנה 135 לתקנות הסדר האזרחי, התשמ"ד - 1984 הריני מורה לתובע כי יבצע בדיקת רנטגן שאם לא כן אפעיל את סמכותי מתוקף תקנה 137 (ב) וזאת כי התובע לא הציג צידוק סביר לסירובו להיבדק.

בקשר לבקשה מטעם התובע לגילוי מסמכים ומתן מענה על שאלון. לטענת הנתבעת היא ענתה על כל השאלות הרלוונטיות וכן הגישה את כל המסמכים הרלוונטיים לצורך הגנתה. טענת ב"כ התובע כל השאלות בשאלון הינן רלוונטיות וכן המסמכים המבוקשים. בדיון שנערך ביום 22.11.17 חזרו הצדדים על טענותיהם אך לא התקבל הסבר משכנע מדוע שאלות ספציפיות אינן רלוונטיות.