ת"א 18170-12-13 גיבלי נ' א''.אל גרין מטאל ע"מ ואח'

ביום 9/11/2014 התובע פנה לבית המשפט והודיע, כי הוא מסכים להצעת הפשרה שהועלתה על ידי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 9/9/2014 ואולם, ניסיונותיו לקבל עמדת הנתבעות להצעה העלו חרס.

בו ביום קבעתי, כי בהעדר התייחסות מטעם הנתבעת ביחס להצעת הפשרה ועל מנת לקבוע התיק להוכחות, עליה להודיע בתוך 10 ימים כמה עדים יש בדעתה להעיד מטעמה, וככל שלא תוגש הודעה מתאימה בתוך המועד הנ"ל, אפשר שיוטלו הוצאות.

באותו היום הודיעה ב"כ הנתבעות כי הקשר בינה לבין הנתבעת 1 נותק וכי דרושים לה 30 יום על מנת לנסות לחדש את הקשר עמה ולקבל עמדתה ביחס להצעת הפשרה שאם לא כן, תגיש בקשה לשחרור מייצוג. ביום 10/11/2014 קבעתי, כי לנתבעת תינתן ארכה בת 30 יום כמבוקש על ידה.

משלא הוגשה הודעה מטעם הנתבעת בתוך הזמן שנקבע, קבעתי, ביום 10/12/2014, כי על הנתבעת להודיע עמדתה ביחס להצעת הפשרה בתוך 7 ימים.

למרבה הצער, עד היום טרם נמסרה עמדת הנתבעות להצעת הפשרה.

בלית ברירה, ומשניכר כי הנתבעת לא משתפת פעולה, באופן שיוצר עיכוב של ממש בניהול התיק, אני קובע התיק לדיון הוכחות ליום 21/2/2016, בשעה 12:00.

מאחר ולא נמסרה לבית המשפט הודעה בדבר רשימת העדים כנדרש מהנתבעת, ולא ניתן היה להתחקות אחר הזמן הדרוש לבירור התיק, אני קובע, כי לא תשמע מטעם הנתבעת טענה בדבר הזמן שהוקצב לשמיעת התיק דנא.

כמו כן, בשל הצורך שעלה לתזכר את הנתבעת ומאחר וזו לא נשמעה להוראות בית המשפט, אני מחייב הנתבעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום כולל של 1,500 ש"ח.

הצדדים יגישו ראיותיהם בתצהירים כדלקמן:

א. התובע/ת תוך 60 יום מהיום.

ב. הנתבע/ת/ים/ות תוך 60 יום מיום קבלת תצהירי התובע/ת/ים/ות.