ת"א 18147-04-12 המוסד לביטוח לאומי נ' תענך ואח'

1.ביום 11.7.2006 הורשעו הנתבעים בעבירות שונות ובהן עבירות של קבלת דבר במרמה. בהכרעת הדין נקבע בין השאר, כי הנתבעים ערכו שומות עבור המוסד לביטוח לאומי ודרשו שכר טרחה בגין עבודות שלא בוצעו על ידם (ת"פ (חי') 219/03). ערעוריהם של הנתבעים על הכרעת הדין המרשיעה נדחו על יד בית המשפט העליון (ע"פ 2333/07; 2358/07; 2402/07; 2439/07).

בתביעה שהגיש המוסד לביטוח לאומי הוא עותר לחייב את הנתבעים להשיב לו את הכספים שנגבו על ידם ביתר ושלא כדין. בתביעתו סומך המוסד לביטוח לאומי על פסק הדין המרשיע ועל הכרעת בית הדין בערעורים שהוגשו.

בבקשה הנוכחית עותר הנתבע מס' 3 להתיר לו להביא ראיות לסתור את הקביעות והממצאים שבפסק הדין הפלילי המרשיע. בקשתו זו של הנתבע 3 היא העומדת להכרעה בהחלטה זו.

רקע

2.הנתבעים כולם הינם שמאי מקרקעין מוסמכים אשר הועסקו בעבר כשמאים על ידי לשכת השמאי הממשלתי באזור חיפה והצפון. החל משנת 1978 ביצעו הנתבעים עבודות שמאות עבור המוסד לביטוח לאומי (להלן גם "המוסד") כעבודה פרטית, דהיינו קיבלו שכר עבור עבודת השמאות ישירות מהמוסד. בשנת 1989 הושגה הסכמה בנוגע לדרך חישוב שכר טרחתם של הנתבעים. עוד נציין כי הנתבעים הסכימו ביניהם לעבוד יחדיו, כך שהשכר שהתקבל מהמוסד חולק ביניהם בשווה, ללא תלות בזהות עורך כל שומה.

3.באופן כללי נבהיר כי בין הנתבעים למוסד הוסכם כי השכר ישולם על פי התעריף המינימאלי שנקבע ופורסם על ידי לשכת השמאי הממשלתי, עם התאמות מסוימות ובין היתר תוך מתן הנחה. שיעור ההנחה ותנאים נוספים שונו וסוכמו בין הצדדים במהלך השנים.

4.על-פי ההסכמים שבין הצדדים נהג המוסד לפנות לנתבעים לצורך עריכת שומות עבורו. שומות אלו נדרשו במסגרת תביעות לקבלת גמלה שהגישו תובעי גמלאות, בין במסגרת תביעות לקבלת גמלאות זקנה ושאירים, ובין במסגרת תביעות לקבלת גמלאות הבטחת הכנסה. הנתבעים הכינו שומות להערכת שווי נכסי מקרקעין של תובעי הגמלאות. השומות הועברו למוסד, אשר עשה בהן שימוש במסגרת התביעות לגמלה. עבור עריכת השומות נהגו הנתבעים להעביר למוסד חשבונות מרוכזים. אלו הוכנו על ידי מר שמואל שחר ז"ל והועברו במרוכז למוסד. המוסד מצידו שילם לכל אחד מהנתבעים 25% מהשכר שנדרש עבור הכנת כלל השומות, ללא תלות בשאלה מי מהנתבעים ערך כל שומה.

5.מרבית השומות שערכו הנתבעים היו שומות של תובעי גמלאות מהמגזר הערבי בצפון הארץ. בחלק ניכר מהשומות נדרשו הנתבעים להעריך שווים של נכסי מקרקעין במצבים בהם נרשמו על שם המבוטח זכויות בלתי מסוימות במקרקעין (זכויות במושע). במקרים שכאלו הגישו הנתבעים חשבון שכר טרחה הכולל שכר עבור הערכת שווי חלקות הרישום בשלמותן וכן שכר עבור הערכת זכויותיו של כל מבוטח. חישוב זה נעשה על פי הנטען בהתאם לסעיף 22 לתעריף משנת 1987 (סעיף זה הוחלף בסעיף שסומן 24 בתעריף לשנת 1993).

6.בשנת 2001 נערכה ביקורת במוסד לביטוח לאומי שבסופה הגיע המוסד למסקנה כי הנתבעים גבו שכר מופרז שלא כדין. המוסד מצא כי הנתבעים דרשו שכר עבור הערכת שווין של חלקות בשלמותן אף כי בפועל ביצעו שומות רק להערכת חלקם של תובעי הגמלאות בכל חלקה.

ממצאי הביקורת הועברו למשטרת ישראל אשר חקרה את הטענות ולאחר סיום החקירה הוגש כנגד הנתבעים כתב אישום. כתב האישום כלל גם עבירות נוספות שאינן רלבנטיות להליך הנוכחי.