ת"א 18136-12-09 בנימין וגלאדיס שלוקה ז"ל ואח' נ' כהן ואח'

עניינינו בתביעה לסילוק יד במקרקעין וכן לתשלום סך של 1,779,498 ₪ בגין דמי שימוש ראויים. עוד בפני תביעה שכנגד שהוגשה ע"י הנתבעת 2, (להלן: "החברה"), הכל כפי שיפורט להלן. 

רקע עובדתי:

1.התובעים עותרים לסילוק ידם של הנתבעים 1 ו-2, מנכס המשמש כמוסך הממוקם במבנה המצוי בחלקה 11, תתי חלקה 47, 48, 49 ו-50, בעיר עפולה (להלן: "המוסך ו/או נכס המוסך").

המנוח בנימין שלוקה ז"ל (להלן: "המנוח"), היה בחייו בעל הזכויות בנכס המוסך. המנוח הלך לבית עולמו ביום 19.12.99, והוא הותיר אחריו צוואה מיום 23.2.98, במסגרתה ציווה את כל רכושו לשאריו כמפורט בצוואה (להלן: "הצוואה"). בין היתר, ציווה המנוח לבנו צביקה, נתבע מס' 3 (להלן: "צביקה"), את זכויותיו במוסך (ראה האמור בסעיף 4 לצוואה).

צביקה השכיר בשלב כלשהו את נכס המוסך לנתבעים 1 ו-2.

יצוין כבר עתה, כי הצוואה אושרה וניתן בגינה צו קיום צוואה ביום 10.7.02.

המנוח היה נשוי לגלדיס שלוקה ז"ל (להלן: "המנוחה"), אשר נפטרה ביום 28.1.03, כשלוש שנים לאחר מות המנוח, והיא לא הותירה אחריה צוואה.

2.במסגרת ת"ע 1270/04 (להלן: "תיק העיזבון") ות"ע 2011/04, מינה כב' ביהמ"ש לענייני משפחה את עו"ד דאוד, עו"ד אלברק ועו"ד יוסף כמנהלי עיזבון המנוחים גלדיס ובנימין (להלן: "המנוחים").

התברר כי ביום 29.1.09 פנו שניים ממנהלי העיזבון, עו"ד אלברק ועו"ד יוסף (להלן: מנהלי העיזבון"), לביהמ"ש בתיק העיזבון וביקשו, בין היתר, מתן אישור להגשת התביעה דנן. בהחלטה מיום 19.3.09, אישר ביהמ"ש למנהלי העיזבון להגיש את התביעה בה עסקינן. תביעה זו הוגשה במקור, ע"י מנהלי העיזבון ביום 15.12.09.

במועד מאוחר יותר, עם ביטול מינוים של מנהלי העיזבון (ראה הודעת מנהלי העיזבון מיום 29.5.12 והחלטתי מיום 22.6.12), ובהתאם להחלטתי מיום 4.3.13, תוקנה התביעה כך שהתובעים (הנוכחיים) באו בנעליהם של מנהלי העיזבון.

3.עוד בטרם הגשת התביעה המתוקנת כאמור, הגישה החברה, כתב תביעה שכנגד, במסגרתו נתבעו מנהלי העיזבון ונדרשו לשלם לחברה פיצויים בסך של 171,403 ₪, בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל רשלנותם והתנהלותם הלקויה של מנהלי העיזבון, הכל כפי שיפורט בהמשך.

4.התובעים הינם בני משפחה אחת ועליהם נמנים בנותיהם ונכדיהם של המנוחים.

עיקר התביעה נסובה סביב הטענה, כי נכס המוסך מושכר ע"י צביקה שלא כדין, ואין לו זכות לקבל את דמי השכירות עבורו, ומכאן שהנתבעים 1-2 מחזיקים בנכס המוסך שלא כדין.

(השאלה האם ישנה יריבות בין הנתבע 1 המשמש כמנהלה ובעליה של החברה (להלן: "מוני), לבין התובעים, תבחן בהמשך).

5.עוד יש לציין, כי המוסך הינו חלק ממבנה בן שלוש קומות הממוקם בעיר עפולה (להלן: "המבנה"). בחלק אחר במבנה (וסמוך למוסך), היה בעבר אולם אירועים בשם "אולמי תפארת" שנזנח וננטש ברבות השנים, וכך עד היום (להלן: "האולם").

6.בסעיף 9 לצוואה, ציווה המנוח את זכויותיו באולם, לילדיו ונכדיו, אם כי לא בחלקים שווים, וסייג זאת בכך שיש לשלם את כל החובות והמיסים שנצברו בגין האולם.

עיקר טענות התובעים:

7.המוסך מהווה חלק מהמבנה, אשר ממוקם בקומת המסד, בחלק המזרחי, והוא משתרע גם על פני שטחים נוספים במבנה.