ת"א 18133-03-13 י' ב' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

עניינו של פסק-דין זה בקביעת סכום הפיצוי שהתובע זכאי לו, בשל פגיעתו בתאונת דרכים. בהיעדר מחלוקת כי האירוע מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים) ובהיעדר מחלוקת כי על הנתבעת חלה החובה לפצות את התובע, נותרה להכרעה רק שאלת היקף הנזק וסכום הפיצוי שייפסק לתובע.

א.עיקרי העובדות הרלוונטיות

2.התובע, יליד 26.10.1986, היום סטודנט להנדסת מים בטכניון, נפגע בתאונת דרכים ביום 20.12.2011. התאונה אירעה במהלך נסיעת התובע באופנוע, בעודו הנהג. לאחר התאונה, פונה התובע אל בית החולים שערי צדק, שם טופל ושוחרר לביתו עם הנחיות להמשך טיפול.

המוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), הכיר בכך שתאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה. בשל פגיעת התובע ברגלו, בברך השמאלית, קבעה וועדה רפואית של המל"ל לתובע נכות בשיעור של 5%. ערר שהגיש התובע על קביעה זו התקבל בהחלטת הועדה הרפואית לעררים של המל"ל מיום 20.1.2013, שקבעה כי נכותו בשיעור של 10% לפי סעיף 48(2)זI בתוספת של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – תקנות קביעת דרגת נכות).

3.כתב התביעה הוגש ביום 10.3.2013 וכתב ההגנה הוגש ביום 20.8.2013.

ראיות התובע הוגשו ביום 22.5.2014 וכללו תצהיר של התובע ומסמכים שונים, שיפורטו ככל שנידרש אליהם. ביום 7.8.2014 הגיש התובע (ברשות בית המשפט) חוות-דעת מומחה של רו"ח נעם בכר, בעניין פוטנציאל השתכרותו של מהנדס, הכולל אומדן של השכר המשתנה לפי שנות הוותק של העיסוק במקצוע. הנתבעת ביקשה להגיש מסמכים מתיקי המל"ל בעניין התובע, אך אלו לא הוגשו. בדומה, ויתרה הנתבעת על הגשת חוות דעה של רואה חשבון מטעמה.

ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 1.3.2015 ובמהלכה נחקר התובע על תצהירו ורו"ח בכר נחקר על חוות-דעתו. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, כך שסיכום טענות התובע הוגש ביום 24.3.2015 וסיכום טענות הנתבעת הוגש ביום 26.3.2015. ביום 1.4.2015 הגיש התובע תשובה לטענות הנתבעת בסיכומיה, מבלי שקיבל את רשות בית המשפט לעשות כן, כמתחייב מהוראת תקנה 158(א)(6) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי).

ב.עיקרי טענות הצדדים

עיקרי טענות התובע