כהן ואח' נ' זגורי ואח'

לפני תביעה כספית שהגישו בני הזוג אורי וזהבה כהן (להלן: "התובעים"), לחיוב בני הזוג שחר ואפרת זגורי (להלן: "הנתבעים"), בגין היטל ביוב שהוטל על הנכס אותו רכשו התובעים מהנתבעים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת ו/או העולות מהמסמכים שהוגשו

1. בתאריך  14.06.2007 חתם הנתבע על הצהרה מול מר שמעון עמר (להלן: "מר עמר"), אשר שימש בזמנים הרלוונטיים  כמנהל מחלקת הגביה של מועצה אזורית שדות נגב  (להלן: "המועצה), במסגרתה התחייב לשלם כל היטל שיחול עליו בעתיד.
2. בתאריך 15.06.2008 הופק עבור הנתבעים על ידי המועצה, מכתב דרישה לתשלום היטל ביוב עבור ביתם במושב תושיה, בית מס' 70 (להלן: "הנכס").    
3. בתאריך 15.07.2008 נכרת בין התובעים לנתבעים חוזה להחלפת זכויות בנכסים, לפיו רכשו התובעים מהנתבעים את הנכס (להלן: "הסכם המכר").
4. בתאריך 03.08.2009 התקבל בכתובת הנכס מכתב דרישה נוסף לתשלום היטל ביוב עבור הנכס.

הנמענים במכתב היו הנתבעים.

1. בתאריך 24.01.2010 שילמו התובעים למועצה את סכום ההיטל בסך 13,943 ₪.
2. התובעים פנו אל הנתבעים במכתב מיום 18.05.2015, על מנת לקבל מהם את סכום ההיטל בחזרה, אך לא התקבלה תשובה לאותו מכתב מצד הנתבעים.

טענות התובעים

1. בהסכם המכר התחייבו הצדדים להחליף זה עם זה את זכויותיהם בממכריהם, כשהן נקיות מכל חוב.
2. הנתבעים היו מודעים לדרישה לשלם את היטל הביוב לפני החתימה על הסכם המכר.

על אף שידעו על החוב, הנתבעים לא התייחסו אליו כלל בהסכם המכר. כלומר, הנתבעים למעשה הסתירו את דבר קיומו של החוב מהתובעים במעמד החתימה.

1. הנתבע הודה כי קיים חוב, אך טען כי החוב הוא של בעל הנכס הקודם.

למעשה מדובר בהודאה והדחה, שכן הנתבע מודה בחוב ומטיל אותו על צד שלישי, מבלי שהגיש כלל הודעת צד ג'.