ת"א 17979-12-11 גולדנברג נ' וייצמן ואח'

1.התרחשות של עצירת רכב באמצע כביש וחסימתו לתנועה, והגשת תלונה על כך למשטרה, היא זו שהביאה לפתחו של בית משפט זה את התביעה דנן שהועמדה על סך של 550,000 ₪.

2.בכתב התביעה טוען התובע כי נתבעת מס' 1 אשר חסמה ברכבה את הכביש לטענתו, סילפה את עובדות המקרה, והגישה נגדו, בחוסר תום לב ובזדון, תלונה שקרית במשטרה תוך שהיא מייחסת לו אירוע של תקיפה. בכך לשיטתו, עוולה נתבעת מס' 1 כלפיו בעוולת הנגישה על פי סעיף 60 לפקודת הנזיקין, ופגעה בשמו הטוב בניגוד להוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

3.נתבעת מס' 1 (להלן "הנתבעת") הכחישה מכל וכל את טענות התובע וטענה כי התלונה שהוגשה על ידה למשטרה היתה תלונת אמת אשר תיארה את התרחשות האירוע כהווייתו, ומשכך דין התביעה נגדה להידחות. בנוסף טענה כי דין התביעה נגדה להידחות מחמת העדר עילה, ולחילופין, מחמת אי הוכחת נזק.

4.התביעה הוגשה גם כנגד מדינת ישראל (להלן "המדינה") בטענה כי המשטרה התרשלה בגביית התלונה וטיפול בה, ופעלה משיקולים זרים ובלתי ענייניים בניהולה.

המדינה אף היא הכחישה את טענות התובע וטענה כי היא מילאה את חובתה על פי דין במיומנות, בסבירות ובתום לב, ומשכך דין התביעה נגדה להידחות.

5. ברי הוא כי על מנת להכריע בשאלות העומדות במחלוקת בין הצדדים, יש צורך לגולל את סיפור המעשה כפי שנטען על ידי כל אחד מהנהגים המעורבים באירוע נשוא התביעה.

6.גרסת התובע

התובע עובד כמהנדס בחברת אינטל, ובתקופה הרלוונטי לתביעה, שימש גם כרכז בטחון של יקנעם המושבה.

לטענתו, ביום 13.3.2011 בשעה 9:15 לערך, הוא נסע ברכבו למקום עבודתו, ובדרך עצר במעבדת שיניים של אביו ברחוב סוקולוב 1 בחיפה, שהינו כביש חד סטרי. לאחר סיום ביקורו הנ"ל, יצא מהחניה לרחוב סוקולוב, ועצר מאחורי רכב אשר עמד מספר מטרים לפני צומת הרמזור של רחובות סוקולוב והרצל שבהדר, ושהיה נהוג על ידי הנתבעת. לגרסתו, רכב הנתבעת עמד במרכז הכביש מבלי לאפשר לכלי רכב אחרים לעקפו, וזאת כאשר הרמזור בצומת לכיוון נסיעתו היה ירוק, דבר שיצר בהמשך שיירת כלי רכב אחריו.