ת"א 17971-10-13 רום ש.ר. הנדסה בע"מ נ' דרכיה בע"מ

נתוני רקע

1.התובעת היא חברה הרשומה כחוק בישראל שעוסקת, בין היתר, בניהול ופיקוח על פרויקטים של תשתיות עירוניות. הנתבעת אף היא חברה הרשומה כחוק בישראל שעוסקת, בין היתר, בניהול, תיאום ופיקוח של עבודות פיתוח ותשתיות.

2.הונחה בפניי תובענתה הכספית של התובעת נגד הנתבעת על סך 164,212 ₪. עילה זו נסמכת על שתי עילות, בגין שני פרויקטים.

בין בעלות הדין נקשר ביום 31.8.12 חוזה לניהול פרויקט (להלן – "החוזה הנ"ל") הנוגע לעבודות ניהול פרויקט כביש 4 – אשדוד – חולות (להלן – "פרויקט כביש 4"). מן החוזה הנ"ל נלמד שהנתבעת קיבלה מחברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ; להלן – "נתיבי ישראל") את ניהול פרויקט כביש 4. בגדרו של החוזה הנ"ל נשכרה התובעת, באמצעות מנהלה אינג' רוני שווייצר (להלן – "רוני"), לנהל את הפרויקט האמור.

כמו כן החברה הכלכלית לחדרה בע"מ (להלן – "החברה הכלכלית") ביצעה עבודות הקמת וסלילת כבישים ומדרכות בתחומי העיר חדרה. ביצוע עבודות הניהול של פרויקט זה היה מלכתחילה על ידי רוני, כמנהל פרויקט זה (להלן – "פרויקט חדרה"). במהלך ההתקשרות סוכם שההתקשרות תעבור לתובעת, חברה חדשה שהוקמה על ידי רוני. במצב דברים זה ביקשה החברה הכלכלית כי התובעת תצרף לחוזה עמה חברה נוספת אשר תחוב עם התובעת לכל התחייבויותיה, לרבות למתן כיסוי ביטוחי לפרויקט. התובעת פנתה, איפוא, לנתבעת והוסכם על שיתוף פעולה. בגדרו סוכם שבגין שיתוף הפעולה תהיה התובעת זכאית לתשלום 95% מן התמורה השוטפת המשתלמת לה על ידי החברה הכלכלית ואילו הנתבעת תזכה, בגין הסכמתה לשיתוף פעולה, ליתרת 5%. ואכן, פרקטית, כל אימת שהתקבלו תשלומים מן החברה הכלכלית אצל התובעת הרי הם נמסרו במלואם לנתבעת, ואילו הנתבעת הייתה מעבירה לתובעת 95% מהם, בניכוי 5% להם היא זכאית.

3.נטען בכתב התביעה, ככל שעסקינן בפרויקט כביש 4, שביום 13.8.13 נקרא רוני לפגישה עם מר יאיר פיליפ (להלן – "יאיר"), מנהל אצל הנתבעת. נטען כי בפגישה זו הודיע יאיר לרוני כי הנתבעת אינה יכולה להמשיך, מבחינה כלכלית, להעסיק את התובעת. רוני הגיב כי על פי הוראות החוזה הנ"ל, אם אכן אלו הם פני הדברים, חייבת הנתבעת למסור על כך הודעה פורמאלית בכתב. הודעה כאמור, אכן, נשלחה לנתבעת ביום 18.8.13. מכוח הוראות החוזה הנ"ל זכאית התובעת בגין העדר הודעה מוקדמת של 60 יום לתשלום בגין חודשיים של ההתקשרות. התשלום החודשי עומד על סך 35,000 ₪ באופן שנתבע סך 70,000 ₪ בצירוף מע"מ. ועוד נטען כי בגין התקופה שמיום 1.8.13 ועד ליום 18.8.13 לא שולם לתובעת דבר. משום כך, בגין החלק היחסי של תקופה זו, נטען שהתובעת זכאית לסכום נוסף של 20,322 ₪ בצירוף מע"מ.

4.כך, ככל שעסקינן בפרויקט כביש 4. ככל שעסקינן בפרויקט חדרה נטען כי בראשית חודש ספטמבר 2013 התקבל מן החברה הכלכלית תשלום שוטף בסכום של 60,664 ₪. התשלום האמור הועבר במלואו לנתבעת, בהתאם למקובל וכמבואר. בהתאם למוסכם היה על הנתבעת להעביר לתובעת עד ליום 15.9.13 95% מן הסך הנ"ל, דהיינו סך של 57,631 ₪. מן הסתם, ולנוכח חילוקי הדעות שהתגלעו בין בעלות הדין בעניין פרויקט כביש 4, לא העבירה הנתבעת לתובעת את התשלום האמור.

סך כל סכום התביעה, איפוא, עמד על סך של 164,212 ₪.

5.הנתבעת התגוננה בפני התביעה. הנתבעת טענה כי התובעת הפרה את מכלול התחייבויותיה כלפיה בעניין פרויקט כביש 4. כנטען על ידה הכביש נפתח לתנועה ביום 15.7.13 אך ברי שההתקשרות בין בעלות הדין המשיכה, גם בעקבות פתיחתו של הכביש לתנועה. ואולם, כך נטען, "מיד עם פתיחת הכביש (15.7.13), נעלמו התובעת ורוני מהשטח כאילו בעלה (צ.ל. בלעה – ש.ל.) אותם האדמה – ללא כל הודעה או תיאום" (סעיף 23). לנוכח זאת הותירה התובעת עניינים רבים ושונים, חלקם מהותיים ביותר, כשהם "פתוחים" כלפי נתיבי ישראל. כתוצאה מכך נגרמו לנתבעת, כנטען, נזקים רבים המצמיחים לה עילה להגשת כתב תביעה-שכנגד ולקיזוז. אכן הסכום בגין פרויקט חדרה שהגיע לתובעת לא שולם לה, בגדרו של קיזוז זה. סכומי הקיזוז, כך נטען, "בולעים" את סכום התביעה.