מ.ג.ל. החברה הצפונית לשיווק בע"מ נ' וינוקור

 בפני מונחות שתי בקשות:

האחת - בקשת התובעת המודיעה על אי השלמת הליכים מקדמיים מטעם הנתבעת ובקשה חוזרת למחיקת כתבי טענות; השנייה- היא בקשת הנתבעת למתן צו נגד התובעת שיורה לה להמציא תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, לגלות מסמכים ספציפיים וכן להשיב לשאלון.

מטעמי יעילות, אדון בשתי הבקשות במאוחד.

תחילה אדרש לבקשת הנתבעת.

א. בקשת הנתבעת למתן צו גילוי ועיון ותשובות לשאלון

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים המצורפים, שוכנעתי כי התובעת לא מילאה אחר חובתה להמציא תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וגילוי מסמכים ספציפיים. יחד עם זאת, שוכנעתי כי השאלון המצורף הינו בבחינת שאלון חדש, כאשר לא הובא בפניי טעם בר קיימא לאי משלוח השאלון במועד מוקדם יותר של ההליך.

טענותיה של התובעת ל-"ניסיון דיג" מצד הנתבעת, אינה יכולה להתקבל בנסיבות העניין, לאחר ששוכנעתי כי קיימת רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת ביחס למסמכים מושא הצו. לא מצאתי בתגובת התובעת טעם בר קיימא לאי הגילוי המבוקש.

על-פי הפסיקה הקיימת, הצהרה עפ"י תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, צריכה להינתן ע"י בעל הדין הרלוונטי ובוודאי שלא ע"י בא-כוחו. משכך, אין באישורו של בא-כוח התובעת, שלפיו אין בידי התובעת מסמכים נוספים שלא גולו, כדי למלא אחר חובת התובעת ליתן תצהירים כדין ואין באישור זה כדי לרפא את הפגם באי מתן תצהיר כאמור (ראו: ת"א 43944-04-15 יורם אברמוב נ' חב' טורבו טק לרכב בע"מ (4.1.17)). משכך, על התובעת להמציא לנתבעת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין מטעמה, שיכלול תיאור המאפשר את זיהויים של המסמכים, ואין די באמור בסעיף 1 למכתב ב"כ התובעת מיום 15.1.15 כדי למלא אחר דרישת התקנות ביחס לעריכת תצהיר בהתאם לסעיף 112 הנ"ל.

באשר לחלקה השני של הבקשה והעוסק בגילוי מסמכים ספציפיים, בשים לב למבחן הרלוונטיות שהוא המבחן הקובע לעניין דרישה לגילוי מסמך ספציפי, כאשר רמת הרלוונטיות הנדרשת איננה מן הגבוהות ועל המסמך להיות רלוונטי "על פניו", ובאיזון הדרוש בין שני האינטרסים והם גילוי האמת אל מול אינטרס היעילות, אני מקבלת את טענת הנתבעת בעניין הרלוונטיות של המסמכים המפורטים בסעיף 27 לבקשה זו. אין בידי לקבל את טענת התובעת, ולפיה מדובר בדרישת גילוי מסמכים נוספת וחדשה, שכן בהשוואה בין דרישת הגילוי מיום 2.7.14 לבין האמור בבקשה הנוכחית למתן צו, דומני כי קיימת זהות בין שתי הדרישות, למעט בנוגע לשיעור הריבית ואופן חישובה והיתר העיסוק בניכיון שיקים. מאותם טעמים, יש לדחות את הטענה ולפיה הנתבעת מיצתה את זכותה לדרוש גילוי מסמכים, זאת בשים לב לשלב בו מצוי התיק טרם שמיעת ראיות ולארכה שניתנה בהחלטותיי מהתאריכים 19.6.16 ו- 18.8.16.