ת"א 17757-08-13 בן דוד נ' שניר

ביום 12.12.13 ניתן פסק דין מהיעדר הגנה.

הנתבעת טוענת כי לא ידעה אודות ההליך דנן המתנהל כנגדה, אלא רק ביום 14.01.14 כאשר התקשר לביתה בא כוח המשיבה ושוחח עם בעלה וזה האחרון קיבל לידיו את כתב התביעה והפסיקתא רק ביום 19.01.14. כמו כן, טוענת הנתבעת כי תצהיר המוסר אשר צרפה המשיבה מעלה תמיהות, שכן יש קוד לשער בכניסת ביתה ופרט לה ולבעלה לאף אחד אין את מספר הקוד. בנוסף בתאריכים המצוינים בתצהיר, שהתה המבקשת בבית ולא בחו"ל, יודגש כי לא הייתה כל אישה בבית מלבדה (כפי טענת המוסר בתצהירו). המבקשת מצינת כי בניגוד לתצהיר המוסר, לא הייתה הדבקה.

לנוכח האמור יש להורות על ביטול מחובת הצדק בשל אי-המצאת כתבי בי-דין.

בתגובתה מעלה התובעת כי בשליחת התביעה אל המבקשת בפעם הראשונה חזר הדואר מהטעם: "לא נדרש" ובפעם השנייה נשלח על ידי שליח וזה ראה אישה שטענה כי המבקשת בחו"ל והיא שומרת על הבית, ובסופו של דבר השליח הדביק את המעטפה על השער. הנתבעת התעלמה מפניותיה הרבות של התובעת בכתב ובטלפון, מדרישות התשלום וכן מכתב התביעה אשר הומצא לה כדין. כמו כן, לא העלתה הנתבעת בבקשה לביטול טענות לגופו של עניין המהוות הגנה מפני התביעה.

כנגד תגובת התובעת טוענת הנתבעת כי לא בוצעה הדבקה כדין וככל שהמעטפה הונחה על השער, לא הגיע לידיה כלל. בתגובתה לא מתייחסת התובעת לבקשה לביטול מחובת הצדק ולעובדה כי לא הייתה המצאה כדין בנוסף לא תמכה את רוב העובדות בתגובתה בתצהיר כדין. הנתבעת מסבירה כי דברי הדואר במקום מגוריה מגיעים למקום מרכזי בשכונתה וכאשר מתקשרים אליה שתבוא לאסוף את הדואר ללא ציון שולח, אשר על כן לא הייתה ביכולתה של המבקשת להתעלם במתכוון מדבר דואר מסוים בעוד שאינה יודעת את שם השולח. כל שכן כאשר כלל לא קיבלה הודעה בדבר דואר שהגיע.

לגופו של עניין, טענת התובעת לנזק מבוססת על הנחה מופרכת כי התובעת הייתה מנועה מלמכור את דירתה לאחרים במחיר שוק, אולם מאחר ונרשמה הערת אזהרה לטובתה בנכס התובעת יכלה למכור את הדירה בכפוף להמצאת אישור תשלום מס. יוזכר כי זכותה הקניינית בנכס מעולם לא הייתה שנויה במחלוקת. הנזק אותו דורשת המשיבה הינו מבויים וככל שקיים נזק, אינו עולה על 12,000 ₪.

יוטעם כי מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובע בפניו ולהגיע לחקר האמת. כמו כן, אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר עלולות להיות השלכות משמעותיות לבעל הדין אשר פסק הדין ניתן כנגדו, זאת בלא שהתובענה התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו יישמר למקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם, לא כך המקרה דנן.

לנוכח האמור, ומאחר וטענות המבקשת מעלות ספק בהמצאת כתבי בי-הדין ובשים לב שבית המשפט יעדיף בירור מחלוקות לגופן על פני מתן פסק דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של מי מבעלי הדין, בהתאם לתקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מורה על ביטול פסק הדין.

הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.