ת"א 17712-03-14 מולאי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

התובע, יליד 1960, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 27.4.2013, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

דר' משה פרי פריטש, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה כי התובע התלונן על כאבים בכתף הימנית ובכתף השמאלית. המומחה קבע כי בכתף השמאלית לא נגרמה כל נכות עקב התאונה. המומחה קבע כי בכתף הימנית קיימים סימני קריעה עקב התאונה. בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 5% בהתאם לפריט 42 (1) (ד) (1) חלקי, לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות ננפגעי עבודה), התשט"ז 1956.

יודגש כי הנתבעת לא הגישה תחשיב נזק מטעמה במועד שנקבע להגשתו 15.1.15 (החלטה מיום 24.12.15). הנתבעת לא הגיבה גם להחלטה נוספת בדבר אי הגשת התחשיב (החלטה מיום 29.1.15). בהחלטה שלישית, בוטל הדיון וניתנה ארכה נוספת להגשת תחשיב נזק מטעם הנתבעת עד 15.2.15 (החלטה מיום 8.2.15). אף הפעם לא הוגש תחשיב נזק מטעם הנתבעת. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה, כאשר להבא יוטלו הוצאות בגין התעלמות מהחלטות.

בהעדר תחשיב נזק מטעם הנתבעת, חרף כל הארכות שניתנו לה, תינתן הצעת הפשרה על יסוד תחשיב הנזק מטעם התובע.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיב הנזק שהגיש התובע, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, את השיקולים הבאים: מדובר בנכות בשיעור של 5% שאיננה גבוהה, בכתף ימין ביד שאינה דומיננטית ; נקבעו נכויות זמניות לא מבוטלות ; המומחה קבע כי התובע עלול להתקשות בעבודה מנואלית על הידיים פשוטות לפנים או מעל לגובה הכתף ; לאחר ניצול ימי המחלה, חזר התובע לאותה עבודה כנהג אוטובוס, אם כי לטענתו הוא נאלץ לעבוד פחות שעות.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 12,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר – 16,000 ₪.

• בגין אפשרות להפסדי שכר לעתיד – 60,000 ₪.