ת"א 17668-01-14 קומט ג'ין נ' בוחניק ואח'

1.לפניי בקשה של הנתבעים בתיק, לקבלת צו פירוט תאריכי כניסת ויציאת התובעת מהארץ.

2.התביעה הוגשה ביום 9.1.14 ובמסגרתה ביקשה התובעת להורות על אכיפת הסכם מכר שנחתם בין הצדדים ביום 9.11.07.

3. בשלב ההליכים המקדמיים בין הצדדים, התברר כי התובעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה.

4. לאור גילוי זה הוגשה הבקשה שלפניי, כאשר ב"כ הנתבעים טוען כי נוכח גילוי זה "נוצרה מבחינת המבקשים מציאות חדשה, אשר יוצרת מבחינתם, צרכים נוספים בפן הראייתי, המחייבים הגשת בקשה זו".

ב"כ התובעת הגיב לבקשה וביקש לדחותה, מקום בו לא הציגו הנתבעים כל נימוק ממשי לקבלת המבוקש בבקשה.

דיון והכרעה

5.לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, נחה דעתי כי דינה של הבקשה להידחות.

עצם העובדה שהתובעת בחרה שלא להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה, הגם שאינה שכיחה, עומדת במסגרת זכותה להחליט כיצד לנהל את ראיותיה. בסופו של יום על התובעת, בהיותה מגישת התביעה, מוטל הנטל להוכיח את תביעתה, הדרך ואופן ניהול ראיות התובעת נתון לשיקולה הבלעדי ואין לצד שכנגד כל זכות לכפות על התובעת איך לנהל את ראיותיה.

הבקשה שהגישו הנתבעים בפניי כעת אינה נתמכת בכל נימוק לקבלת המבוקש בה וכל טענות הנתבעים בעניין נטענו באופן כללי וסתמי.

בסופו של יום וזה החשוב, לא מצאתי כל תועלת, אשר תצמח לנתבעים בקבלת תאריכי כניסות ויציאות של התובעת. לטעמי, אין בקבלת המבוקש בכדי לשפוך אור ולו באופן מזערי, על הסוגיות השנויות במחלוקת בכתב התביעה ובכתב ההגנה.