ת"א 17661-03-25 ישעיה נ' שיין

לפניי תביעה כספית ע"ס 475,605 ₪ לתשלום פיצוי בגין נזק שנגרם לתובעת, מתווכת במקרקעין, עקב התנהגות נפסדת נטענת של הנתבע, מתווך במקרקעין גם הוא, על רקע של שיתוף פעולה מקצועי נטען בין השניים, והכול בגין עסקת מכר במקרקעין שיצאה לפועל ובגין דמי תיווך שרלוונטיים לאותה עסקה ושבסוף היום הנתבע בלבד קיבלם.

הערות פתיחה

1. בסיכומי התובעת הופחת הסכום הנתבע, מ- 475,605 ₪, ל- 342,843 ₪, וגם שונה תחשיבו, ממחצית נזק של היעדר רווח תיאורטי/פוטנציאלי (דמי תיווך אבודים) למחצית הסכום שאותו קיבל בפועל הנתבע כדמי תיווך עפ"י הודאתו ועפ"י שתי חשבוניות מס רלוונטיות שאותן הציג, באותה עסקת מכר במקרקעין ומשני הצדדים לאותה העסקה.

2. המקרה שנדון בפסה"ד חושף פרקטיקה של שיתופי פעולה בין מתווכים במקרקעין ושל תחרות בין מתווכים, והכול כאשר על הפרק זכיה או הפסד (של "הכול או לא כלום") בדמי תיווך נכבדים נכספים.

3. בתיק זה העידו שני בני זוג (בעל ואישה), כמוכרים של הנכס מושא התביעה, במפוצל: הבעל כעד מטעם התובעת והאישה כעדה מטעם הנתבע. עובדה זו מביכה ולא טבעית לכאורה, אך יובהר מיד, כי עובדה זו נכפתה על בני הזוג ואינה נזקפת בשום אופן לחובתם, כאשר, להתרשמותי, עדויות שני בני הזוג גם יחד היו מהימנות וחשובות, וחיוני היה להשמיע אותן בפני ביהמ"ש, יהיה אשר יהיה בעל הדין שמטעמו העיד כל אחד מהשניים.

4. בפס"ד זה לא אדון ואכריע בכל טענה וטענה ובכל ראיה וראיה שהוצגו, אלא רק בעיקר ובנחוץ לצורך הכרעה שיפוטית יעילה.

   עיקר הקיים והרלוונטי בתיק