ת"א 17607-06-12

א. התביעה והליכים שבעקבותיה

1.עניינו של פסק דין זה בתביעה שהסעד המבוקש בה הוא

"צו הצהרתי לפיו פסה"ד שמיום 30/5/2005 ואשר ניתן בתיק 7117/05 בין הנתבעים 1 ו-2... הוא פס"ד בטל ומבוטל בהיותו למראית עין ושניתן ללא סמכות עניינית וככזה אין לו כל נפקות משפטית".

פסק הדין שלגביו מתבקשת ההצהרה האמורה (להלן: פסק הדין) ניתן בהעדר הגנה בתביעה שהגיש הנתבע 2 נגד הנתבע 1 (שהם אחים וכך גם כל הנתבעים). הוצהר בו כי

"התובע (הנתבע 2 דנן – ר.י.) הינו הבעלים של מלוא זכויותיו של הנתבע (הנתבע 1 דנן – ר.י.) בחלקת הקרקע אשר בשועפט והידועה כחלקה מס' 49 בגוש 30559 והמבנה המוקם עליה".

2.התובע טוען בכתב התביעה כי פסק הדין בא לעולם באורח מלאכותי, לצורך הברחת נכסים מנושים. הוא מציין כי לו עצמו נודע על פסק הדין בעקבות פסק דין בת.א. (שלום, י-ם) 11963/08, אשר בו חויב הנתבע 1 לשלם לו סכום כספי משמעותי (שערעור עליו נדחה: ע"א (מח', י-ם) 41542-10-11, פס"ד מ-18.4.12) ולאחר שננקטו הליכי ההוצל"פ למימושו, אשר כללו עיקולים על המקרקעין הנדונים. כנגד אותם עיקולים נופפו הנתבעים בפסק הדין האמור וטענו כי זכויותיו של הנתבע 2 מכוחו גוברות על אותם עיקולים.

3. הנתבעים טוענים כי לא ננקטו צעדים שאינם משקפים מהלכים אמיתיים. לטענתם, פסק הדין בא לעולם לאחר שהנתבע 2 נתן הלוואה לנתבע 1 בשנת 1996 וכשהאחרון לא היה מסוגל לפורעה, הוא חתם בשנת 1997 על כתב ויתור ביחס למקרקעין כתחליף לפרעונה. לטענת הנתבעים, אין כל פסול בפסק הדין שניתן ובמה שהוביל לנתינתו.

4.בכתב התביעה דנן נכלל גם סעד כספי. עם זאת, בדיון לפני כב' הרשם ראובן שמיע ז"ל מ-17.2.13 הודיע ב"כ התובע כי בעקבות הערותיו של כב' הרשם הוא מוותר על הסעד הכספי (וראו הודעה נוספת שלו כי זה המצב בפרוטוקול מ-2.2.14, ע' 5, ש' 16-15).

5.בתיק זה היו תהפוכות ותמורות. כך, למשל, בתחילה (בדיון הנ"ל מ-17.2.13) ויתר התובע על הנתבעים 4-2 והתביעה נגדם נמחקה, אך בהמשך הם הוחזרו לתמונה. כמו כן, ב-7.3.13 ניתן (ע"י כב' הרשם) פסק דין בהעדר הגנה נגד שני הנתבעים שהיו אז בתמונה (הנתבעים 1 ו-5). בהמשך הדרך (ב-18.6.13) בוטל פסק הדין הנ"ל ונקבע כי על כל הנתבעים להגיש כתבי הגנה. הם אכן עשו כך (הנתבעים 4-2 ב-15.7.13, הנתבע 1 ב-31.7.13 והנתבע 5 ב-5.11.13) והתיק עבר לטיפולי.

6.בשלב ראשון עמדו על הפרק טענות של הנתבעים כי יש לסלק את התביעה על הסף. בקשר לכך נקבע (בהחלטה מ-14.1.14) כי ניתן היה לעתור לסילוק על הסף כפי שהדבר נעשה, אך "לגופו של עניין לנוכח מה שעל הפרק רשאי התובע להגיש את התביעה שהגיש ולתבוע את הנתבעים דנן ואין הצדקה לסלק תביעתו על הסף".