ת"א 17570-12-14 בפני: כב' השופט אלכסנדר רון

1.החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו יסירו המשיבים חסימה סמוכה לחלון בביתה של המבקשת, הגורם לאטימתו - ראה, בפרט, בסעיף ב' של הבקשה.

2.המשיבים ויתרו על זכותם להגשת תצהיר נגדי. זאת, הגם שהייתה לכך ארכה מספקת מאז ניתן בנושא סעד ארעי לפני כשלושה שבועות, ומכאן שהתשתית הראייתית לדיון, באמור בתצהיר בנה של המבקשת על נספחיו, ובכפוף לחקירתו בבית המשפט.

3.עובדות המסגרת אינן במחלוקת של ממש, ומכל מקום, כאמור, הבסיס הראייתי מגולם בתצהיר בנה של המבקשת.

א.המבקשת מתגוררת בביתה שנים רבות.

ב.המשיבים רכשו את הדירה הסמוכה לפני זמן לא רב (ככל הנראה לפני מספר חודשים, אולי מעט יותר מאשר שנה; מכל מקום, אין חולקין, זמן רב לאחר המבקשת, בהפרש של עשרות בשנים).

ג.החלון שבמוקד הדיון – בחלק בדירת המבקשת, שמתחת למפלס הקרקע. החלון בגובה משמעותי יחסית לרצפת אותו מחסן או מרתף, וככל שניתן להגיע אליו (כאמור, גבוה), ניתן להביט ממנו לחצר ביתם של המשיבים.

ד.ואך להשלמת התמונה. במהלך הדיון אושר לב"כ המשיבים להגיש את תשריט הבית כפי שצילמו, להצהרתו, בלשכת רישום המקרקעין. ניתנה הדעת לכך, אך, לא היה בתשריט זה כדי לשנות.

4.חזית המחלוקת בין הצדדים - בין טענת המבקשת לזכותה לכך שיואר אותו מחסן באמצעות אור השמש; לבין טענת המשיבים לרצונם בפרטיות בחצרם.

5.במישור הזמני מעדיף אני את עמדת המבקשת. להלן טעמיי.