ת"א 1756-11-14 שמיר נ' נחלת ישראל רמה אג"ש בע"מ ואח'

לפניי בקשה שהגיש נתבע 2 לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד נתבעת 1 (להלן גם: "האגודה") ביום 25.12.14.

לבקשה הוגשו תגובה, ותשובה לתגובה, בהתאם לתקנות. כמו כן הוגשה תגובה לתשובה, וזאת למרות שהתובע לא ביקש ולא קיבל אישור מבית המשפט לעשות כן.

רקע כללי ועובדות רלוונטיות:

התובע הוא עורך דין שמילא במשך שנים רבות תפקידים שונים עבור נתבעת 1, אגודה שיתופית רשומה שנוסדה ונרשמה ביום 8.2.35 אצל נתבע 2. התביעה שהגיש התובע ביום 2.11.14 הינה בתמצית, דרישה לתשלום שכר טרחה בסך 760,000 ₪, בגין הייעוץ והייצוג המשפטי שנתן לנתבעת 1 במהלך השנים.

נתבע 2 הגיש כתב הגנה ביום 8.12.14. מטעם נתבעת 1 לא הוגש כתב הגנה.

ביום 21.12.14 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבעת 1. התובע ציין בבקשה שכתב התביעה הומצא לנתבעת 1 באמצאות מסירה שבוצעה לכל אחד משלושת חברי הוועד הממונה, אשר חתמו על אישור מסירה. פרט לאישורי המסירה החתומים צורף לבקשה תצהיר של פקידת המסירה.

ביום 25.12.14, ובעקבות המסמכים שצורפו לבקשת התובע, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבעת 1, ובעקבות פסק הדין הנ"ל הגיש נתבע 2 ביום 25.1.15 את הבקשה דנן, לביטולו.

טענות הצדדים:

נתבע 2 טוען שדין פסק הדין להתבטל מחובת הצדק. לטענתו, לא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה שכן הוא נמסר לשלושת חברי הוועד הממונה, לאחר שכהונתם כבר פקעה. עפ"י האמור בבקשת הביטול, כתב המינוי האחרון שניתן לוועד הממונה ביום 14.8.12 (צורף כנספח 2 לכתב התביעה), קובע שתוקף המינוי הוא מיום 12.8.12 ועד יום 5.8.13. במהלך תקופה זו, ועקב המלצת המפקח על האגודה, מונתה חוקרת לצורך בדיקת עבודתה ודרכי התנהלותה של האגודה באמצעות הוועד הממונה, ומסקנות חקירתה, אשר הוגשו לנתבע 2 בינואר 2014, היו שהאגודה אינה משיגה את מטרותיה, ולפיכך, יש לפרקה. נוכח האמור בדוח החוקרת לא מצא נתבע 2 לנכון לחדש את מינויו של הוועד הממונה, אשר כהונתו פקעה, כאמור, עוד ביום 5.8.13. נכון למועד זה טרם מונה מפרק לנתבעת 1 (וגם התובע לא מונה למפרק, למרות שהחוקרת הדגישה בדוח שהגישה את הידע הרב שהצטבר אצלו במהלך השנים), כך שלנתבעת 1 אין אורגנים בעלי סמכות. נתבע 2 מוסיף שהבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה הוגשה ע"י התובע בחוסר תום לב, משום שהעובדה שמינויו של הוועד הממונה פקעה הייתה ידועה לו היטב, כפי שהוא בעצמו מציין בסע' 2 לכתב הגנתו. כמו כן הייתה ידועה לתובע היטב העובדה שלא מונה ועד חלופי, ולמעשה אין לאגודה אורגנים מכהנים נכון למועד הגשת כתב התביעה, משום שנבחנת שאלת פירוקה. חרף זאת, הגיש התובע את הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, תוך שהוא נמנע מלהמציא לנתבע 2 העתק ממנה, כמו גם מפסק הדין שניתן ביום 25.12.14.

לחלופין, טוען נתבע 2 שדין פסק הדין להתבטל מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. בעניין זה טוען נתבע 2 שלתובע היה ברור שחברי הוועד לא יגישו כתב הגנה כיוון שבהעדר מינוי תקף, אין להם סמכות לעשות כן, וכי גם מבחינת סיכויי ההגנה יש לאגודה טיעוני הגנה טובים, הן טיעוני סף (שעניינם התיישנות ושיהוי ניכר), והן טיעונים לגופן של דרישות התובע (שעניינם כפירה בזכותו של התובע לקבל את שכר הטרחה הנטען, כאשר הוא לא פנה אל הרשם בדרישות לאישור שכרו כנדרש, כאשר זה מעולם לא קבע ולא אישר את שכר טרחתו, וכאשר האישור שניתן לתובע ע"י הוועד הממונה בעניין שכר טרחתו, ניתן לו רק בשנת 2014, והוא ניתן בחוסר סמכות, מאחר שבתקופה זו תוקף המינוי כבר פג).