ת"א 17531-09-13 א.י.אאשר בעיר בע"מ ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

1.בפני בקשת התובעת להתיר לה להביא ראיה נוספת באיחור - חוות דעת שמאי.

לצורך הוכחת נזקיה בגין התאמת הנכס נשוא התביעה לצרכיה,צרפה התובעת לתצהירה חוזה לשיפוץ המבנה (להלן:"ההסכם"). לטענת התובעת, הצורך בהגשת הראיה החדשה נוצר במהלך דיון ההוכחות מיום 28.10.15, עת נחקר מר עזר כהן- מצהיר התובעת, אודות ההסכם אשר תאריכו הינו 30.3.13, כאשר מדובר בעבודות שיפוץ שבוצעו בשנת 2012. מר כהן טען כי מדובר בטעות סופר וכי המדובר בסעום שהתובעת חייבת למר אושר בן עזרא. התובעת טענה כי יש להתיר לה להציג חוות דעת שמאית להוכחת שווי השיפוץ.

התובעת ציינה כי היא מודעת לחובה להגיש את הראיות במקשה אחת ולא "טיפין טיפין" אולם, הפנתה לכך שפרשת התביעה טרם הסתיימ ולכך שיש להחיל את הגישה המקלה על פיה כאשר הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת, יש להתיר לבעל הדין להביא ראיותיו חרף המחדל.

2.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ומהווה ניסיון למקצה שיפורים ולתיקון העובדה כי עד התובעת נתפס באי אמירת אמת ביחס לראש הנזק של השקעות במושכר. לטענת הנתבעת,הבקשה נועדה לתקן את הפגמים והסתירות שנתגלו בעדות השקרית שהוצגה בבית המשפט. הנתבעת הפנתה לעדותו של כהן על פיה השתמע לטענתה,שההסכם היה פיקטיבי ולצרכי מס בלבד.

הנתבעת הוסיפה כי השאלה מה הסכום אותו השקיעה התובעת, אינה שאלה שבמומחיות ולכן עדות השמאי בהיבט זה תהיה בהכרח עדות מפי השמועה. כן טענה הנתבעת שהתובעת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת מדוע לא הגישה את חוות הדעת במועד שהיה עליה להגיש ראיותיה, בייחוד שכבר צירפה שלוש חוות דעת אחרות לתצהיריה, לרבות חוות דעת שמאי. עוד נטען כי אין המדובר בראיה טכנית ופשוטה אלא בראיה, שאם הגשתה תותר, תפתח את המשפט מחדש ותצריך את הנתבעת להגיש חוות דעת נגדית, ואולי גם ראיות נוספות וייתכן שאף חקירה של עדים נוספים שכבר נחקרו.

דיון

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, אם כי זאת בתנאי ובכפוף לתשלום הוצאות בסכום נכבד ביותר. 

הכלל הוא כי על בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת. ראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם) [פורסם בנבו], בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן:

"הכלל לענין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'".

בכדי לסטות מן הכלל הנ"ל, על בית המשפט להתחשב באופי הראייה שמבוקש לצרפה,בשלב בו מוגשת הבקשה ובטעם מדוע לא הוגשה במועד. ככל שההליך נמצא בשלב מוקדם- כך יטה בית המשפט להיעתר לצירוף הראיה החדשה:

"בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר".

4.בעניינינו המדובר במחדל מובהק של התובעת אשר הגישה במועד הגשת ראיותיה 3 חוות דעת בעניין שבמומחיות ולא טרחה לצרף את חוות הדעת לצירופה עתרה עתה. כמו כן התובעת כבר הגישה בעבר בקשה להגשת ראיה באיחור-זימון העד צביאלי.

למעשה,צודקת הנתבעת בטענתה כי מדובר בניסיון של התובעת למקצה שיפורים, זאת, לאחר שהבינה כי עדות כהן ביחס להסכם ביצוע העבודות עשוי שלא להספיק לה לצורך הוכחת רכיב התביעה שמתייחס להשקעות שהשקיעה במושכר (סעיף 42 (א) לכתב התביעה). התובעת הודתה בסעיף 20 לבקשתה כי הראיה שצירופה מבוקש עתה יש בה לכאורה כדי להפריך את טענת הנתבעת, כאילו לתובעת לא נגרם כל נזק.

5.עוד אציין כי אכן כבר נקבע כי בעניין כגון דא,יתחשב ביה"מ בין היתר גם באופי הראיה הנוספת, דהיינו: האם היא טכנית ופשוטה, או כזו המצריכה חקירה ובירור (ראו ע"א 579/90 רוזין נ. בן נון פ"ד מו 738).

אין ספק כי הראיה שאותה מבקשת התובעת להגיש איננה בגדר ראיה פשוטה. ההליך מצוי בשלב מתקדם יחסית לאחר שחלק מעדי התובעת כבר נשמעו. ייתכן כי צירוף חוות דעת שמאי תגרום גם לנתבעת להגיש חוות דעת נגדית ובמידת הצורך ייתכן כי אף בית המשפט יידרש למינוי מומחה מטעמו ולזימון עדים שכבר נחקרו, לחקירה נוספת.

6.עם זאת, בפסיקה ובספרות המשפטית (אליה כבר הפניתי בהחלטה קודמת בתיק זה), נקבע כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת גם באיחור ,אפילו בשלב הערעור, וגם אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין (ראו בספרו של השופט א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, בעמ' 616-617.

לפיכך, הגם שהתנהלות התובעת נגועה במחדל דיוני חמור ביותר אשר פורט לעיל,שוכנעתי כי משיקולי צדק וחיפוש אחר האמת,אין למנוע מהתובעת הגשת הראיה גם בשלב זה ואולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות בסכום נכבד. ההוצאות ייפסקו הן בגין הצורך בהגשת תגובה לבקשה,הן בגין הצורך שיווצר לנתבעת להגשת ראיות נוספות והן בגין התמשכות ההליך בנסיבות.

 בעניין זה ראו ע"א 2005/01 (ת"א) דדון אבנר נ' ישראכרט תעשיות בע"מ ואח' :