ת"א 17531-09-13 א.י.אאשר בעיר בע"מ ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

1.לפניי בקשת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"), לתיקון כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד באופן שיתאפשר לה לצרף חוות דעת מומחה מטעמה וכן יתאפשר לה להוסיף טיעונים עובדתיים ומשפטיים בהסתמך על חוות דעת לפיה ייעוד המושכר, מושא המחלוקת הינו למבנה ציבור ולא למטרות מסחר, כך שלא ניתן לקבל היתר לשימוש חורג ורישיון עסק לצורכי מסחר.

2.במסגרת הבקשה עתרה התובעת שלא לחייבה בהוצאות, וזאת לאור העובדה שהתיקון נדרש לטענתה,כתוצאה ממחדלי הנתבעת עת השתהתה במשך יותר מתשעה חודשים בהמצאת מסמכים שנדרשה להמציאם במסגרת הליכי העיון והגילוי.

בבקשה נטען שהצורך בתיקון כתב התביעה התגלה מעיון בתיק הנכס של הנתבעת שהומצא לעיונה, אך לאחרונה. לפיכך טענה התובעת לא יכולה הייתה קודם לכן להוכיח כי ייעוד המושכר הוא למטרות ציבוריות ולא למטרות מסחריות.

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות חדשות שאותן מבקשת התובעת להוסיף. עוד נטען כי לא ברור מהי תוכנה של חווות הדעת שאותה מבקשת התובעת להתיר לה לצרף.

הכרעה:

3.בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע כך: "בהתאם לתיקון של תקנות סדר הדין האזרחי חייב מבקש התיקון לכלול בתצהירו אימות של העובדות אשר טיעונן מבוקש להיות מוסף לכתב הטענות" (ראו מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין פרק כ"ט עמ' 489-490.). לפיכך ולמרות טענות התובעת,הייתה הבקשה אמורה להיתמך בתצהיר.

זאת ועוד,בכל מקרה ככל שיותר התיקון,תחויב התובעת בהוצאות ואין רלונטיות להשתהות הנתבעת בהמצאת המסמכים, שהרי אם יתוקן כתב התביעה, תהיה הנתבעת זכאית להגיש כתב הגנה מתוקן ויגרמו לה הוצאות. גם אם היו המסמכים מומצאים ללא שיהוי,הרי אף שהבקשה לתיקון הייתה מוגשת במועד מוקדם יותר,עדיין היה זה לאחר שכבר הוגש כתב התביעה לתיק ותיקונו בדיעבד,מצדיק בכל מקרה פסיקת הוצאות לנתבעת.

4.בנסיבות אלו,עת מחד ידועה עמדתה הליברלית של הפסיקה לתיקון כתבי טענות ואולם מאידך התיקון יהיה כרוך בהוצאות,תשקול התובעת האם היא עומדת על בקשתה שכן לכאורה,כפי שיפורט להלן, אין צורך בתיקון המבוקש והתובעת תוכל לעלות טענותיה במלואן ולצרף את חוות הדעת בעת הגשת תצהיריה:

התובעת הפנתה לתצהירים מטעם מי מבין נציגי הנתבעת (ראו סעפים 7-6 לתשובה לתגובה). בסעיף 8 לתשובה לתגובה נטען כי מדובר אפוא בשאלות משפטיות טהורות. בסעיף 9 לתשובה לתגובה טענה התובעת כי אין בכוונתה להוסיף עובדות חדשות שלא נטענו בכתב התביעה אלא : "אך להוסיף חוות דעת בעניין השימוש החורג בנכס".

5.דומה, כי לא יכולה להיות מחלוקת שטענתה המרכזית של התובעת בכתב התביעה שהוגש, היא שהנתבעת הטעתה אותה והסתירה ממנה מידע שלא היה ידוע לה קודם לכן לפיו המושכר יכול לשמש אך ורק למטרות ציבוריות ולא למטרות מסחר (ראו בעיקר סעיפים 18-14, 42-27 לכתב התביעה, וכן סעיף 29 לכתב ההגנה שכנגד). לא זו בלבד שבסעיפים אלו הועלו טענות עובדתיות מפורשות תוך הפניה לסעיפים הרלוונטיים בחוזה, אלא שהתובעת הפנתה גם לחוק החוזים (כללי) חוק התרופות וכן לחוק השכירות והשאילה. מכאן, שהטענה הנוגעת לייעוד המושכר למטרות ציבוריות ולא למטרות מסחר, הועלתה בכתב התביעה בצורה מפורשת.