ת"א 1749-05-16 גפני ואח' נ' פתאל ואח'

1. בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית הגישה הנתבעת 4 (להלן גם "המבקשת") ולחלופין עתרה להעביר את בירור התביעה לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 לבית משפט השלום לו הסמכות העניינית לדון בתובענה; ועוד מבוקש לברר את התובענה דנא עם התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המתנהלת בבית המשפט השלום בתל אביב בת.א. 7710-01-14.

2. לטענת המבקשת אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה לאור הסעדים הנתבעים, שהם בסמכותו העניינית של בית משפט השלום לפי סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט. הסמכות העניינית לדון בתובענות נבחנת על פי "מבחן הסעד" (רע"א 3749/12 ששון בר עוז נ' סטר (1.8.13), ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי), ומשכך יש לבחון מה הסעדים להם עתרו התובעים.

הסעדים הנתבעים בתובענה דנא הם צו עשה להריסת שטחים בדירות הנתבעים, לגביהם נטען כי נבנו על חשבון זכויות בניה של התובעים; לחלופין שינוי הייעוד של השטחים הללו משטחים עיקריים לשטחי שירות; לחלופין סעד כספי בגובה שווי זכויות הבניה הנזכרות. לטענת המבקשת ניצול זכויות בניה במקרקעין מהווה שימוש במקרקעין, ומשכך הסעד המבוקש של צו עשה להריסה או לשינוי ייעוד של בניה הוא בגדר שימוש במקרקעין וחלוקת השימוש במקרקעין – וסיווג זה של התביעה מחייב בירורה בבית משפט השלום. משבוטלה הלכת שמש (ע"א 37/59 שמש נ' מפעל המים כפר סבא (1959)) בפסק הדין בעניין בר עוז הנ"ל (רע"א 3749/12), שוב אין מקום להפריד את הדיון בסוגיות שהועלו בתובענה זו בעיקר כשבעניין בר עוז נאמר במפורש כי סעד של הריסה הוא למעשה פן של שימוש ומקומו להתברר בבית משפט שלום.

3.עוד ציינה המבקשת כי כלל אין מדובר בטענות בקשר לזכויות הבעלות במקרקעין, כי הצדדים אינם בעלים במשותף במקרקעין; כי לכל אחד מהם בעלות נפרדת ומלאה בחלקת המשנה שלו בבית המשותף הרשום בחלקה 473 (הנתבעים בחלקות משנה 1ו-4 והתובעים בחלקות משנה 2-3), ומשכך – לא היה מקום להביא את התביעה לפני בית משפט מחוזי.

4.בתגובתם טענו התובעים (להלן גם "המשיבים") כי במסגרת דיון מקדמי שנערך בבית משפט השלום בתל אביב ביום 6.7.16 במסגרת הליך פירוק השיתוף, הסכימו הצדדים ובכללם המבקשת כי סוגיית 'זכויות הבניה' תידון ותוכרע במסגרת ההליך דנא בבית המשפט המחוזי, הסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין, ומשכך יש לדחות את הבקשה לאור ההסכמה המפורשת של המבקשת. לטענת המשיבים מושתקת המבקשת לטעון טענות סותרות במסגרת ההליכים הללו לאחר שהסכימה במסגרת הליך פירוק השיתוף לקיים את הדיון בזכויות הבניה בפני בית המשפט המחוזי.

עוד טוענים המשיבים כי המחלוקת בין הצדדים חורגת מ"עצם השימוש במקרקעין" ועוסקת בעיקרה בשאלה למי שייכות זכויות הבנייה וחלוקת זכויות הבנייה בין חלקות 473 ו-476, ומשכך המחלוקת בין הצדדים אינה רק בעניין "שימוש בזכויות הבניה".

להכרעתי

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ראיתי להורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט מוסמך - הוא בית משפט השלום בתל אביב, וזאת בהתאם לסמכותי על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט.

6.תחילה למושכלות יסוד.

סמכותו העניינית של בית משפט השלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט – וזו לשונו: