ת"א 17431-04-12

בפניי תביעה כספית שעניינה טענות לליקויי בניה בביתם של התובעים באשדוד.

התובעים רכשו את הדירה מהנתבעת בהתאם להסכם מכר מיום 6.4.2006, כאשר החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 1.4.2010.

התובעים תמכו טענותיהם בחוות דעת מטעם המהנדס מר מרדכי אדלר אשר העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 25,152 ₪ כולל מע"מ.

בית המשפט הורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס הבניין מר אורמן דן. המומחה מטעם בית המשפט הגיש חוות דעתו במסגרתה העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 5,650 ₪, לא כולל מע"מ וכן ירידת ערך בסך של 2,200 ₪.

לאחר קבלת חוות דעת המומחה, הודיעו התובעים על רטיבות נוספת שהתגלתה בדירה ובהתאם לכך התבקש המומחה להתייחס בחוות דעת משלימה לטענה ולאחר בדיקה שערך הגיש חוות דעת משלימה במסגרתה צוין כי אכן התגלתה רטיבות באזורים מסוימים בדירה.

לאחר שהתקיימו מספר דיונים אשר נעשה בהם ניסיון לקדם משא ומתן לפשרה בין הצדדים, ולחילופין הכרעה במחלוקת בין הצדדים בדרך דיונית יעילה, הועמדה להכרעה סוגיה מרכזית במחלוקות שבין הצדדים הנוגעת לזכות הנתבעת לערוך תיקונים בבית.

לאחר שהצדדים הגישו טיעונים בכתב בעניין זה, ולאחר שבית המשפט בחן באופן מפורט את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, את חוות הדעת המשלימה ואת נסיבות העניין, ניתן ביום 22.12.2014 פסק דין חלקי אשר הכריע בסוגיה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים, לעניין זכות התיקון. בפסק הדין החלקי נקבע כי הנתבעת מיצתה את זכות התיקון ועל כן אין מקום לאפשר לה הזדמנות נוספת לתיקון הליקויים.

חוות הדעת המשלימה של המומחה מטעם בית המשפט, אשר במסגרתה נמצאה רטיבות נוספת בדירה שלא התגלתה קודם לכן, לא כללה התייחסות למשמעות הליקוי לרבות ההיבט הכספי. לפיכך, נתבקש המומחה להשלים חוות דעתו בעניין זה. בהמשך, הודיעו הצדדים כי הם מבקשים להכריע בתביעה בתיק זה על יסוד החומר המצוי בתיק לרבות כתבי הטענות וסיכומי הצדדים. בהתאם להודעת הצדדים, הורה בית המשפט על ביטול ההחלטה להגשת חוות דעת משלימה נוספת מטעם המומחה.

לבקשת הצדדים, יהיה על בית המשפט להכריע בשלב זה במחלוקות שנותרו הנוגעות בעיקרן לשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעים.

בהתאם להסכמת הצדדים, יינתן פסק הדין על יסוד החומר המצוי בתיק.

היקף הנזקים

בסיכומים מטעם התובעים, חולקים התובעים על מסקנות המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

לעניין הרטיבות כפי שנמצאה בחוות הדעת המשלימה מטעם מומחה בית המשפט, טוענים התובעים כי המומחה לא אמד את עלות תיקון ליקוי הרטיבות. משכך, לטענתם יש לקבל את קביעת המומחה מטעמם ביחס לליקוי הרטיבות.

עיון בחוות דעת המומחה מטעם התובעים מעלה כי המומחה התייחס בחוות דעתו לליקוי בעבודות האיטום אשר הביאו לרטיבות בחדר ממ"ד. להערכתו, עלות תיקון ליקוי זה עומדת על סך 2,000 ₪ ובתוספת מע"מ 2,360 ₪. יחד עם זאת, המומחה מטעם התובעים לא מצא את ליקוי הרטיבות הנוסף אשר נמצא רק בחוות הדעת המשלימה של המומחה מטעם בית המשפט בחלון חדר רחצה הורים ועל כן לא העריך תיקון עלותו.

סיכום הדברים לעניין הערכת עלות תיקון ליקויי הרטיבות מעלה, כי הוגשה חוות דעת מטעם התובעים אך לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת בעניין זה. כן עולה, כי נוכח הסכמת הצדדים לוותר על קבלת חוות הדעת המשלימה, לא היה בידי המומחה מטעם בית המשפט להתייחס לאומדן עלות תיקון הרטיבות שנמצאה בחוות דעתו המשלימה. כמפורט לעיל, בחוות דעת המומחה מטעם התובעים ניתן אומדן לעלות תיקון הרטיבות בחדר ממ"ד בלבד ללא תיקון הרטיבות הנוספת שנמצאה בחוות דעת המשלימה של המומחה מטעם בית המשפט ואשר נוגעת לחלון רחצה הורים. מצב דברים זה מוביל למסקנה לפיה על בית המשפט לפעול בדרך של אומדנה להערכת עלות תיקון כלל הרטיבויות שנמצאו בדירת התובעים, כפי שבאות לידי ביטוי בחוות הדעת שהוגשו על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ולאחר שבחנתי את חוות דעת המומחים המצויות בתיק ואת המסמכים השונים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעריך את עלות תיקון כלל הרטיבויות שנמצאו בדירת התובעים בסך של 4,000 ₪.