ת"א 17399-04-15 רודיק נ' עירית תל-אביב-יפו

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד. במסגרת הבקשה עותר המבקש לעיכוב כל ההליכים המנהליים המבוצעים כנגד רכושו ומטלטליו על ידי המשיבה בגין חוב ארנונה אשר לשיטת המבקש הוא אינו חייב בו. הבקשה הוגשה בד בבד עם תובענה כספית.

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות מן הנימוקים הבאים על משקלם המצטבר;

1. סיכויי התובענה, כך נראה בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, אינם גבוהים. הלכה למעשה עותר המבקש בתביעתו להשבת סכומים שכלל לא שולמו על ידו (חוב בסך 111,744 ש"ח שלשיטת התובע לא היה אמור להצטבר אילו המשיבה הייתה מעדכנת את הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בעל פה וכן סך של 50,000 ש"ח בגין הסכום שלשיטת התובע יש להוריד מחובו מאחר שניתן לגביו פסק דין בהליך קודם אשר התנהל בין הצדדים). באשר ליתרת סכום התביעה בסך 40,000 ₪ הנתבעים בגין עוגמת נפש, טענה זו מועלת באופן כללי בלבד וככלל נדרש התובע להוכיחה. בענייננו, שוב מבלי לקבוע מסמרות בדבר, הטענות אינן מפורטות ונטענות באופן כוללני.

כמו כן, ככלל, על הסעד הזמני לשרת את ההליך העיקרי, בענייננו לא ברור כיצד הסעד הזמני המבוקש, עיכוב ההליכים המנהליים, יסייע להבטיח ההליך העיקרי ההליך העיקרי.

2.עניין נוסף המקרין על סיכויי התובענה הינו סמכות בית המשפט לדון בטענות המבקש בתביעתו; נראה כי הלכה למעשה עותר המבקש בתביעתו כנגד חוקיות ההליכים המנהליים המתנהלים כנגדו. ככל שאכן כך הדבר, ההליך במסגרתו הוגשה בקשה זו אינו הדרך המתאימה לעשות כן, דבר אשר מקרין במישרין על סיכויי התובענה.

3.הבקשה הוגשה במעמד צד אחד, זאת על אף שהשתלשלות העניינים המתוארת הן בבקשה והן בתביעה אשר החלה כבר בשנת 1999, עת ערכה המשיבה ביקור בעסקו של המבקש, ולכל המאוחר בשנת 2010 אז חודשו ההליכים המנהליים כנגד המבקש. על כן בפנייתו של המבקש רק עתה יש משום שיהוי מאיין. יוער כי בהחרפת ההליכים (המתוארת בהודעת המבקש מהיום) אין כדי להקרין על השיהוי אשר נבחן למצער מהמועד בו נודע למבקש על ההליכים.

נוכח האמור לעיל, הרי שהבקשה לסעד זמני נדחית בלא צורך בתגובה, ובהתאם – אף ללא צו להוצאות. ממילא דינה של הבקשה לסעד זמני במעמד צד אחד - להידחות.