ת"א 17344-07-12 רמות 2003 מרכב וצבע בע"מ נ' ביורק ואח'

בפני בקשה לחיוב התובעת בתביעה בפני בערובה לתשלום הוצאות הנתבעים.

1. אין חולק כי התביעה בפני הוגשה על ידי התובעת – חברה בע"מ. לטענת הנתבעת, החברה מצוייה בבעלותו הבלעדית של מר נחום לסקי, אשר בעניינו מתנהל הליך פשיטת רגל. בנסיבות אלו והואיל ומדובר בחברה בע"מ הכלל הינו כי עליה להפקיד ערובה להוצאות אלא אם הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעים, עתרה הנתבעת בחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים.

2. התובעת מנגד, טוענת כי הואיל והבקשה לחיוב בערובה להוצאות לא נתמכה בתצהיר, הרי שדין הבקשה להידחות על הסף. לגופם של דברים טוענת התובעת כי אמנם ננקטו הליכי פש"ר כנגד בעליה של החברה ואולם יש להפריד בין בעלי החברה לבין החברה עצמה שהינה חברה מבוססת וללא כל קשיים כספיים ומשכך, לטענתה דין הבקשה להידחות.

   המסגרת הנורמטיבית:

3. אין חולק כי הואיל ומדובר בתובעת שהיא חברה ההסדר הרלוונטי לענין חיוב בערובה להוצאות הינו זה הקיים במסגרת סעיף 353 א לחוק החברות , תשנ"ט – 1999 הקובע:

   "הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".