ע' ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים ואח'

רקע וטענות הצדדים

עסקינן בתביעת נזיקין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"החוק"). התובע, טוען שנפגע בתאונה שארעה ביום 1.10.12 ואין מי שיפצה אותו בגין כך. התביעה הוגשה ביום 9.4.13. קרנית הינה הנתבעת בתיק, מכוח החוק עליה לפצות נפגעים בתאונות מעין אלו. הנתבעת כופרת בחבותה לפצות את התובע בגין האירוע.

ביום 30.9.15 הגישה קרנית הודעת צד ג' לנהג הפוגע, וביום 23.3.16 הורה כב' הרשם יוחנן גבאי על מחיקתה, מהטעם שהיא הוגשה באיחור, ויש בה בכדי לסרבל את הדיון בתובענה, במיוחד לאור העובדה שמונו כבר מומחים רפואיים בתיק.

ביום 17.11.16, הגישה קרנית בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של כב' הרשם. קרנית סבורה שיש להתיר את ההודעה לצד שלישי לאור העובדה שהנהג הפוגע מכחיש מעורבותו, וכפועל יוצא תתברר חבותו באירוע מחד, ותיחסכנה התדיינויות נוספות מאידך.

התובע הגיש תגובתו לבקשת קרנית ביום 20.11.16, וטען כי אין לקבל את בקשת קרנית מאחר ושינוי החלטת הרשם תיעשה רק במקרים חריגים, מה גם שהיה עליה להגיש בקשתה מזמן. בנוסף הוספת צד ג' לתיק יש בה בכדי לסרבל את הדיון, קל וחומר לאחר שמונו מומחים בתיק.

דיון והכרעה 

הליך משלוח הודעה לצד ג' מעוגן בתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות").

הודעת צד ג' היא המנגנון הראשי שבאמצעותו נתבע יכול להוסיף בעל דין להליך שלדעתו אמור לשאת בחבות כלפי התובע באם התביעה תתקבל. המדובר במעין "כתב תביעה מותנה", שמגיש הנתבע נגד גורם חיצוני. רק אם ייקבע שהנתבע חייב לפצות את התובע, תקום מערכת היחסים התביעתית בין הנתבע לצד השלישי.

מטרת הודעת צד ג' היא לרכז בהליך אחד את כל ההליכים המשפטיים בעניין מסוים ולחסוך הן מהנתבע והן מבית המשפט התדיינויות נוספות ועִמן עלויות נוספות. הליך זה גם מונע אפשרות של הכרעות סותרות, כשהצד השלישי לא יוכל לפתוח עניינים שהוכרעו בהתדיינות בין התובע לנתבע ויהיה מחויב לתוצאות שכבר הושגו במישור היחסים האמור. עם זאת, כתוצאה ממורכבות ההליך נגרמת העמסת עלויות על גב התובע שהוא לא תכנן מראש כשהגיש את התביעה (רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז (1.4.2015).

מכל מקום, לבית המשפט שיקול דעת נרחב באשר לבירור הודעת צד ג' - במסגרת ההליך העיקרי; בנפרד, בסיום ההליך העיקרי ומתן פסק דין בו; או כלל לא לדון בו ולמוחקו, במידה וניכר סרבול הליכים ועיכוב יתר משמעותי בבירור התביעה העיקרית, כאמור בתקנה 222 לתקנות, (ראו: גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 851 (מהדורה 11, 2013).

בע"א 179/56 סבירסקי נ' ג'ייקובס, פ"ד י 1997, 2004 (1956) נפסק :

"המטרה הראשונה והעיקרית היא, כי הנתבע, המעוניין במשלוח הודעה מסוג זה, יוכל להשיג שהצד השלישי יהיה קשור על-ידי תוצאת הדיון המתנהל בינו לבין התובע, כך שאם יחוייב הנתבע בתשלום סכום איזה שהוא לתובע לא יצטרך להתדיין מחדש עם הצד השלישי לגבי השאלה שהיתה שנויה במחלוקת בינו לבין התובע ושגם לצד השלישי ענין בה, כי הרי בהתדיינות החדשה כרוך הסיכון, כי בית-המשפט יבוא, לגבי אותה שאלה, לכלל מסקנה הפוכה מזו שאליה הגיע בדיון שהתנהל לגבי תביעת התובע".

במקרה דנן, כשבתיק כבר מונו מומחים, והתיק היה "בשל" לפשרה, פעל כב' הרשם בתבונה כמצוות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי בכדי להחיש בדיקת היתכנות פשרה. לעת עתה, לאחר שהגיעה הצעת ביהמ"ש גם לנהג הפוגע, והלה באמצעות עורך דינו כפר בגרסת התובע, ממילא יש מקום לברר את טענותיו והעובדות בגרסתו, תוך מתן לו אפשרות לחקור את התובע וגם להיפך. לאור האמור אי צירפו יביא לתוצאה הפוכה מהשיקולים שלעיל- פגם בהכרת התמונה העובדתית המלאה, עיכוב ההליך, העמסת עלויות, התדיינויות נוספות, פגיעה בעקרון סופיות הדיון והחשש להכרעות סותרות.

במאמר מוסגר אציין שלגישתי, החלטות מעין אלו, הניתנות על ידי רשמים ב"פיילוט" הנזיקין כשאין עדיין גורם שיפוטי שהתיק "משתייך" אליו, ניתנות לעיון מחדש כשהתיק מגיע לשולחנו של שופט הצריך לדון בו עד תומו.