ת"א 172986-09 בן מרגי ואח' נ' מועצה מקומית אזור ואח'

לפני בקשתו של התובע להורות על הוצאת תצהירו של מר יצחק בן דוד מתיק הראיות של הנתבעות ולפסוק הוצאות לטובת התובע, זאת בשל אי התייצבות העד לדיון ההוכחות שנקבע והתנהלות ב"כ הנתבעות, שעזב את הדיון לטובת דיון אחר וגרם לכך שב"כ התובע המתין בבית המשפט כשעתיים, עד שהסתבר, כי העד אכן לא התייצב. הפיצוי מבוקש גם בשל ההכנה לחקירתו של העד שירדה לטמיון.

ב"כ הנתבעות, השיב לטענות אלה, כי מדובר בחוסר הבנה ותו לאו, שכן העד לא התייצב אף שאישר התייצבותו ולא עלה על דעתו, כי ב"כ התובע ממתין. מוסיף ב"כ הנתבעות בתגובתו, כי לכתחילה היה ברור כי אם העד לא יתייצב עד השעה שהסתיים הדיון לערך בשעה 11:20 לא תשמע עדותו באותו יום.

לתשובת התובע, צורפה התכתבות בין עורכי הדין בהודעות טקסט, במסגרתה מנסה ב"כ התובע לברר מדוע ב"כ הנתבעות לא שב, ואף עומד על כך כי עדכן את מזכירת ב"כ הנתבעות, כי הם ממתינים באולם, ב"כ הנתבעות מתנצל, טוען שלא שם לב להודעות שלאחר מכן נגמרה לו הסוללה ומסכים, כי העד צריך לתת הסברים.

אכן, השתלשלות ההליכים לקראת דיון ההוכחות שנקבע בתיק זה הייתה מצערת ונבעה, בין היתר, מרוח התקופה באותה עת, בשלהי מבצע צוק איתן. כך, למרות שבדיון ההוכחות אמורים היו להישמע כל העדים כולל המומחים, יום לפני הדיון, הודיע ב"כ התובע, כי המומחה מטעמו לא יוכל להתייצב שכן העד התבקש להיות זמין בבית החולים ברזילי בו הוא עובד. במקביל, ביקשו הנתבעות לדחות מועד עדותו של עד אחר שמשמש מנכ"ל המועצה המקומית אזור בשל הצורך להיותו בשטח המועצה נוכח המצב הביטחוני, כך שממילא היה ברור כי תידרש ישיבת הוכחות נוספות.

בפתח דיון ההוכחות, הודיע ב"כ הנתבעות (אף שנכתב בפרוטוקול בשגגה ב"כ התובע), כי מומחה בית המשפט הודיע לו הבוקר שאינו יכול להתייצב וכן, כי יבקש להשתחרר לקראת השעה 11:30, שכן קבוע למשרדו ערעור בבית המשפט המחוזי ועורכת דין מהמשרד לא יכלה להגיע בשל המצב הבטחוני. בנוסף, הודיע ב"כ הנתבעות, כי לא עלה בידו להשיג את העד מר בן דוד אף שהעד זומן כדין ולכאורה צפוי להתייצב לדיון.

בשים לב לנתונים אלה, התנהל הדיון, לדאבון הלב לא על מי מנוחות, שכן חקירת התובע הייתה נוקבת ולא פשוטה. בתום שמיעת עדויות התביעה (למעט המומחה) בשעה 11:20 לערך, הודיע ב"כ התובע: "אלו עדי" ואלו ב"כ הנתבעות ביקש להשתחרר לדיון בבית המשפט המחוזי, באומרו, כי עדיין לא הצליח להשיג את העד. אמנם ניתנה החלטה החותמת את הפרוטוקול שכן נצפתה אפשרות שבכך יסתיים הדיון באותו יום ואולם היה ברור לכל הצדדים, כי אם העד אכן יתייצב הוא ישמע, שכן ב"כ התובע עמד על כך שהעד ישמע באותו יום וממילא בית המשפט הקדיש את היום לתיק זה. בשים לב לכך, ב"כ התובע המתין פרק זמן ממושך לחזרתו של ב"כ הנתבעות מהדיון בערעור.

ניתן היה לצפות שלתגובתן יצרפו הנתבעות הסבר ואסמכתא אודות הנסיבות בהן לא התייצבו הן המומחה מטעם בית המשפט שזומן על ידן ויותר מכל העד מטעמן, כאשר הודעה על אי ההתייצבות ניתנה רק בפתח הדיון ובמהלך ההליך. למותר לציין, כי מצופה מהצדדים לוודא מבעוד מועד את התייצבות העדים שהוזמנו על ידם וככל שיש מניעה מוצדקת להתייצבותם להודיע את הדבר לבית המשפט ולצד שכנגד, כפי שנעשה יום קודם לדיון לגבי העדים שהודיעו והסבירו את המניעה להתייצבות בדיון.

ב"כ הנתבעות טוען שממילא לא הגיע זמנו של העד להחקר שכן מומחה התובע לא נחקר, ואולם אם זו הייתה עמדתו הרי שהיה עליו לבקש לשחרר את העד מהתייצבות מלכתחילה. לא כך היו פני הדברים, גם לב"כ הנתבעות היה ברור בבוקר הדיון ואף לאחר מכן, שאין מניעה לשמוע את העדים העובדתיים בפרשת ההגנה לפני המומחה מטעם התובע ומשום כך טרח להדגיש, כי העד זומן ולא התייצב.

יתירה מזו, הערכות הנתבעות לשני דיונים במקביל, כאשר דיון ההוכחות בתיק זה צפוי היה להמשך לפרק זמן לא מבוטל, גם היא אינה ראויה. למצער, היה ראוי לקבל את היתר בית המשפט לכך מראש ולא להציב עובדה בבוקר הדיון ומכל מקום, ראוי היה שהנתבעות יתמכו את תגובתן באסמכתא שתשכנע, כי אכן היה מדובר במצב לא צפוי.